מכין לבגרויות עם ניסיון של 5+ שנים בהוראה פרטית, חד ושם לב לפרטים הקטנים

למידע נוסף על עדן

• ממתי פיתחת עניין בתחום שאתה מלמד ובשיעורים פרטיים?

  העניין שלי במתמטיקה התחיל עוד בבית הספר, אבל דווקא עם הזמן הבנתי שאני אוהב אותה הרבה יותר ממה שחשבתי. מבחינתי הרגע שבו מתמטיקה נהיית מעניינת הוא כשמפסיקים רק לזכור נוסחאות ומתחילים להבין למה הדברים עובדים.
  היום, כסטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, מתמטיקה היא חלק משמעותי מאוד מהלימודים שלי, ואני פוגש אותה ברמה הרבה יותר עמוקה.
  העניין שלי בשיעורים פרטיים הגיע מהמקום הזה בדיוק: גיליתי שאני מאוד נהנה לקחת משהו שנראה בהתחלה מסובך, לפרק אותו לכמה צעדים פשוטים, ולראות את הרגע שבו תלמיד אומר: "אההה, עכשיו הבנתי".

• ספר לנו יותר על הנושא הנלמד ועל הנושאים שאתה אוהב לדון בהם עם התלמידים

  אני מלמד מתמטיקה, והדבר שהכי חשוב לי הוא לא רק להגיע לתשובה הנכונה, אלא להבין את הדרך אליה.
  אני אוהב במיוחד לעבוד על אלגברה, משוואות, פונקציות, גאומטריה ובעיות מילוליות, כי אלה נושאים שבהם שינוי קטן בדרך החשיבה יכול להפוך שאלה שנראית בלתי אפשרית למשהו די פשוט.
  אני גם אוהב כשאפשר להראות לתלמיד יותר מדרך אחת לפתור את אותה שאלה. לפעמים הדרך שמופיעה בספר לא מתאימה לתלמיד מסוים, אבל הסבר אחר פתאום גורם להכול להתחבר.
  הדבר שאני פחות אוהב הוא למידה שמבוססת רק על שינון. כמובן שלפעמים צריך לזכור נוסחה, אבל אני מעדיף שהתלמיד יבין מאיפה היא מגיעה ומתי להשתמש בה, במקום לנסות לנחש איזו נוסחה צריך לשלוף.

• ספר לנו על המודל/ים לחיקוי שלך.

  דווקא המורים שהכי השפיעו עליי לא היו בהכרח אלה שידעו הכי הרבה מתמטיקה, אלא אלה שידעו לגרום לי להרגיש שגם נושא קשה הוא משהו שאפשר להבין.
  אני מעריך מאוד מורים שלא מסתפקים במשפט "ככה עושים", אלא ממשיכים לחפש עוד הסבר, עוד דוגמה או עוד זווית עד שהתלמיד מבין.
  גם בלימודים באוניברסיטה אני רואה עד כמה יש הבדל בין לדעת חומר לבין לדעת להסביר אותו. מבחינתי, מורה טוב צריך לדעת לעשות את שניהם.

• אילו תכונות נדרשות לדעתך כדי להיות מומחים בתחום?

  קודם כול – הבנה עמוקה של הבסיס.
  במתמטיקה הכול בנוי שכבה על שכבה. אם יש חור קטן בנושא בסיסי, לפעמים הוא מתגלה רק הרבה יותר מאוחר וגורם לנושא חדש להיראות קשה הרבה יותר ממה שהוא באמת.
  התכונה השנייה היא סבלנות. אם תלמיד לא הבין הסבר מסוים, אין טעם פשוט לחזור עליו חזק יותר. צריך למצוא דרך אחרת להסביר.
  והתכונה השלישית היא סקרנות. גם כשאני כבר יודע לפתור שאלה, אני אוהב לשאול: האם יש דרך יותר קצרה? האם אפשר לראות את זה בצורה ויזואלית? למה השיטה הזאת בכלל עובדת?
  בעיניי, דווקא השאלות האלה הופכות מישהו מטוב במתמטיקה למישהו שבאמת מבין אותה.

• תן אנקדוטה הקשורה למקצוע או להשכלה שלך.

  אחד הדברים המשעשעים במתמטיקה הוא שלפעמים אפשר להיתקע הרבה זמן על תרגיל שנראה מפחיד, ואז אחרי שמישהו מצביע על פרט אחד קטן – כל השאלה נפתרת כמעט מיד.
  זה קרה לי לא מעט גם בלימודים שלי.
  וזאת בדיוק הסיבה שאני אומר לתלמידים לא להיבהל משאלה רק בגלל שיש בה הרבה מספרים, סימנים או טקסט. לפעמים כל השאלה היא בעצם "תחפושת" לרעיון אחד פשוט.
  אני אוהב את הרגע שבו מוחקים כמעט את כל מה שמבלבל בשאלה ואומרים: "בעצם, כל מה ששואלים אותנו כאן זה הדבר הקטן הזה".
  פתאום המפלצת הופכת לתרגיל.

• אילו קשיים או אתגרים היו לך בזמן שלמדת והתמקצעת בנושא?

  אחד האתגרים הגדולים שלי היה להבין שמתמטיקה קשה לא תמיד בגלל שהחומר עצמו קשה.
  לפעמים פשוט חסרה חתיכה קטנה מהבסיס.
  גם אני נתקלתי בנושאים שבהם בהתחלה ניסיתי פשוט "לעשות לפי השיטה", ורק אחר כך הבנתי שהרבה יותר קל כשעוצרים ושואלים למה כל שלב נעשה.
  זה השפיע מאוד על הדרך שבה אני מלמד היום.
  כשאני רואה שתלמיד מתקשה, אני לא מניח מיד שהנושא הנוכחי הוא הבעיה. לפעמים חוזרים שתי דקות אחורה לרעיון בסיסי יותר, מסדרים אותו, ופתאום כל הנושא החדש מסתדר.

• האם יש לך תשוקה מסוימת?

  כן. הדבר שאני הכי אוהב הוא לפתור בעיות ולהבין איך דברים עובדים.
  זו אחת הסיבות שבחרתי ללמוד מדעי המחשב, וזו גם אחת הסיבות שאני אוהב מתמטיקה.
  אבל בהוראה יש משהו נוסף שאני מאוד אוהב: למצוא את ההסבר שמתאים דווקא לאדם שיושב מולי.
  אפשר להסביר את אותו רעיון עם נוסחה, עם ציור, עם דוגמה מהחיים או עם שאלה קטנה שמובילה את התלמיד להבין את התשובה לבד.
  מבחינתי, למצוא את ההסבר שפתאום גורם למשהו "להיכנס לראש" זה כמעט כמו לפתור חידה.

• מה הופך אותך ל-Superprof?

  אני חושב שהיתרון שלי הוא השילוב בין ידע מתמטי רציני לבין היכולת לדבר בגובה העיניים.
  אני מגיע עם רקע אקדמי במדעי המחשב ומתמטיקה, אבל בשיעור עצמו אני לא מנסה להרשים את התלמיד בכמה שאני יודע. בדיוק להפך – המטרה היא לגרום לחומר להרגיש פשוט יותר.
  אני אוהב לפרק שאלות שלב־שלב, להשתמש בדוגמאות קטנות, לצייר כשצריך, ולהחליף דרך הסבר אם הראשונה לא עבדה.
  והכי חשוב: אני רוצה שהתלמיד יצא מהשיעור לא רק עם תרגיל פתור, אלא עם התחושה שבפעם הבאה שהוא יראה שאלה דומה – הוא כבר ידע איך להתחיל לבד.
  מבחינתי, זה ההבדל בין לפתור לתלמיד את שיעורי הבית לבין באמת ללמד אותו מתמטיקה.