שורשי החינוך מרים, אך פירותיו מתוקים
אריסטו
חינוך הוא הבסיס לחברה מצליחה והוא הכרחי כדי ליהנות מקריירה משגשגת. לכן, מגיל צעיר, על אנשי החינוך לבסס בקרב ילדים הערכה לחינוך במהלך שנותיהם המעצבות. עם זאת, מאחר שכל ילד הוא ייחודי, בתי ספר חייבים להעסיק אנשי מקצוע כמו מחנכים ופסיכולוגים מומחים כדי לנתח את הצרכים המגוונים של תלמידיהם ולהבטיח שהם לומדים ללא הפרעות חמורות.
לכן, אם יש לכם זיקה לפסיכולוגיה ואתם מעוניינים לעבוד במגזר החינוך, אנו ממליצים בחום לשקול קריירה כפסיכולוגים חינוכיים. אבל, מהם המאפיינים של פסיכולוגיה חינוכית והיכן ניתן ללמוד ולהתכשר לכך בישראל? ובכלל, מה זה דיסלקציה ואיך מתמודדים איתה? בואו נגלה את כל התשובות במאמר של היום!
מהי פסיכולוגיה חינוכית?
המונח "פסיכולוגיה חינוכית" הוא די ברור, שכן הוא כולל הן חינוך והן פסיכולוגיה. פסיכולוגיה חינוכית היא תת-תחום של פסיכולוגיה הסוקר כיצד אנשים לומדים מושגים חדשים בסביבה אקדמית תוך חשיפה לשיטות הוראה חדשות. פסיכולוגיה חינוכית בוחנת כיצד תלמידים מגיבים לשיטות למידה בכיתה המסורתית.
אף על פי שהפסיכולוגיה הכללית ושיטותיה קיימות כבר זמן מה, הפסיכולוגיה החינוכית חדשה יחסית וראתה צמיחה אדירה בשנים האחרונות. לדוגמה, רק במאה ה-20 הפסיכולוגיה החינוכית נחשבה לרלוונטית ונושאיה הייחודיים נסקרו.
המטרה העיקרית של כל פסיכולוג חינוכי (EP - Educational Psychologist) עובד היא לחקור כיצד אנשים לומדים ומשמרים מידע חדש. בעוד שחשיבות רבה ניתנת לילדים בפסיכולוגיה חינוכית, גם מתבגרים ומבוגרים נחקרים במידה שווה על ידי פסיכולוגים חינוכיים.
בעוד שעבודתו וצרכיו של כל פסיכולוג חינוכי משתנים בהתאם למיקום ולמקום העבודה, רוב הפסיכולוגים החינוכיים השקיעו זמן בלימוד נקודות מבט מרובות כגון הפרספקטיבה ההתנהגותית, הפרספקטיבה ההתפתחותית, הפרספקטיבה הקוגניטיבית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית והפרספקטיבה החווייתית.
מדוע פסיכולוגיה חינוכית חשובה?
חלפו הימים שבהם מורים לימדו באופן אחיד תחומי דעת אקדמיים מבלי להתחשב בצרכים הייחודיים של התלמידים. בעשורים האחרונים, אנשי חינוך ופסיכולוגים גילו שישנם סגנונות למידה שונים, שכן לא כולם קולטים מידע באותו אופן. לכן, בעוד שכל תחומי הפסיכולוגיה הם בסיסיים, הפסיכולוגיה החינוכית הופכת לחשובה יותר ויותר בשנות ה-2020.
מלבד העובדה שלתלמידים יש סוגי אינטליגנציה שונים והם לומדים באופן נפרד ואינדיבידואלי למדי, יותר ויותר תלמידים במערכת החינוך סובלים מלקויות למידה כמו דיסלקסיה ו-ADHD ממה שנדמה לנו. לפיכך, יש צורך בפסיכולוגיה חינוכית כדי להוסיף הרמוניה ואיזון לכיתה.
פסיכולוגים חינוכיים מסייעים רבות לתלמידים עם אתגרי למידה לאמץ שיטות לימוד חדשות ולמצוא את הדרכים הטובות ביותר עבורם להטמיע וללמוד את החומר הנדון. כמו כן, הפסיכולוגים החינוכיים לא רק עוזרים לתלמידים אלא גם למורים, שכן הם מספקים להם הצעות כיצד לתכנן שיעורים עבור סוגים ייחודיים של תלמידים.
באמצעות הטיפים של פסיכולוגים חינוכיים, מורים הופכים את הכיתה המסורתית לאווירה מרתקת התומכת בלמידה, התפתחות ומוטיבציה של התלמידים. אחרי הכל, מורים טובים יודעים שהלימוד לבדו לא מספיק לילד שמבלה את מרבית ימיו בבית הספר.
אף על פי שלא תמיד יש למורים זמן להתאים את שיטותיהם לכל התלמידים, אנו מאמינים שיש להמשיך ולהשקיע משאבים במסגרות מיוחדות שבהן כל תלמיד מקבל הזדמנות ללמוד. בסופו של יום, פסיכולוגיה חינוכית הולכת יד ביד עם חינוך מיוחד וצריכה להיות בראש סדר העדיפויות במערכת החינוך.
דיסלקציה ופסיכולוגיה חינוכית
רבים מאיתנו מכירים את המילה, אבל לא לגמרי בטוחים מה זה דיסלקציה בכלל. אז דיסלקציה היא למעשה לקות למידה ספציפית שמתבטאת בקושי בקריאה, כתיבה ולעיתים גם בהבנת טקסטים. זה לא אומר שהתלמיד פחות חכם, זה רק שמוחו פשוט מעבד את השפה באופן שונה מאדם ללא דילסקציה.

בתחום זה של פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגים חינוכיים מאתרים דיסלקציה באמצעות אבחונים מתקדמים ומלווים את הילד, המשפחה והצוות החינוכי במציאת פתרונות: שימוש בטכנולוגיות מסייעות, התאמות בבחינות, אסטרטגיות למידה יעילות ועוד. כך, דיסלקציה מפסיקה להיות מכשול, והופכת לאתגר שניתן להתגבר עליו בעזרת הבנה, סבלנות והתערבות נכונה.
אחת התופעות הנפוצות אצל תלמידים עם דיסלקציה היא תחושת "תזוזה" של אותיות, עיוותים ובלבול בין שורות. על מנת להתמודד עם הבעיה הזו, ניתן ליישם את תורת הצבעים בפסיכולוגיה, העוסקת בהשפעה של צבעים על רגשות, תודעה, קשב ולמידה.
ההנחה היא שחלק מהתלמידים עם דיסלקציה רגישים במיוחד לגירויים חזותיים, והקונטרסט הגבוה בין טקסט שחור לרקע לבן עשוי לגרום להם לעומס חזותי. צבעים רכים מאזנים את הגירוי ומפחיתים את התופעות האופטיות הלא נעימות. כמו כן, שימוש בפילטרים צבעוניים עוזר לתלמידים לקרוא בצורה חלקה יותר. גם הדגשת טקסטים בצבע במקום קווים שחורים עשויה לשפר את היכולת לעקוב אחר השורה.

בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים בוחרים לבצע הסבה לפסיכולוגיה חינוכית מתוך רצון לעסוק בתחום המשלב בין חינוך, הבנה אנושית והבנה עמוקה יותר של פסיכולוגיה חברתית. בין אם מדובר בבוגרי מקצועות טיפוליים, אנשי הוראה או עובדים סוציאליים – רבים מהם מגלים את המשמעות העמוקה והמספקת שבעבודה כפסיכולוגים חינוכיים.
אז איפה ניתן לרכוש את ההכשרה המתאימה לכך? בואו נסקור את מוסדות הלימוד המובילים בישראל בתחום הפסיכולוגיה החינוכית.
היכן אוכל ללמוד פסיכולוגיה חינוכית בישראל?
כדי לעבוד כפסיכולוג חינוכי בישראל, יש צורך ברישיון ממשרד הבריאות. המסלול המקובל לכך מתחיל בתואר ראשון (B.A) בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, ולאחריו תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה חינוכית, הכולל הכשרה מעשית (פרקטיקום). הקבלה לתואר השני תחרותית מאוד. בואו נבחן שלוש אוניברסיטאות מובילות בישראל המציעות מסלולים רלוונטיים.
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית, ממוסדות ההשכלה המובילים בישראל, מציעה תכנית יוקרתית לתואר שני המשלבת פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה קלינית של הילד. תכנית ייחודית זו מכשירה את בוגריה להתמחות בשני התחומים, מתוך תפיסה אינטגרטיבית הרואה את הילד הן בהקשר הנפשי-הפרטני והן בהקשר המערכתי של המשפחה ובית הספר.
חלק מהנושאים הנלמדים בתכנית כוללים:
- פסיכופתולוגיה של הילד והמתבגר
- אבחון פסיכודיאגנוסטי
- עבודה מערכתית עם בתי ספר
- הדרכת הורים
- התערבויות טיפוליות בילדים
פסיכולוגיה חינוכית עוסקת בזיהוי מוקדם של קשיים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים אצל ילדים ובני נוער. פסיכולוגים חינוכיים יכולים לאתר דפוסי התנהגות שעלולים, בהיעדר טיפול מתאים, להתפתח לדפוסים עברייניים. כאן נכנסת לתמונה הקרימינולוגיה הקלינית, שעוסקת בהבנה של גורמים לעבריינות ובפיתוח תוכניות שיקום.
ילדים אינם זוכרים את מה שאתה מלמד אותם. הם זוכרים את מה שאתה עושה
ז'אן פיאז'ה ,פסיכולוג שוויצרי נודע בתחומי הפסיכולוגיה התפתחותית.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון מציעה תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, המכשירה אנשי מקצוע לעבודה בשירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים (שפ"ח) ובמגזר הפרטי. התכנית מתמקדת במתן כלים לעבודה מערכתית עם צוותי חינוך, לצד טיפול בילדים והדרכת הורים, במטרה ליצור אקלים חינוכי המקדם רווחה נפשית והתפתחות.
הלימודים בתכנית כוללים:
- יסודות הטיפול הפסיכודינמי והקוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
- עבודת הפסיכולוג במערכת החינוך
- ניורופסיכולוגיה של ההתפתחות
- אתיקה מקצועית
- פרקטיקום (הכשרה מעשית) בשפ"ח החל מהשנה הראשונה
התכנית באוניברסיטת בן-גוריון מכשירה את בוגריה להתמודדות עם האתגרים המורכבים של עבודת הפסיכולוג במערכת החינוך בישראל.
אוניברסיטת תל אביב
בית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מציעים מספר מסלולים רלוונטיים לתואר שני. המגמה לפסיכולוגיה חינוכית, לרוב בשיתוף שני בתי הספר, מכשירה את הסטודנטים לחשיבה מחקרית ויישומית. התכנית שמה דגש על הבנת תהליכים התפתחותיים, חברתיים וקוגניטיביים המשפיעים על למידה והסתגלות במסגרות חינוכיות.

הסטודנטים בתכנית לומדים נושאים כגון:
- תהליכי הערכה ואבחון במערכת החינוך
- תוכניות התערבות ומניעה
- פסיכולוגיה של החינוך
- שיטות מחקר מתקדמות
- ייעוץ לצוותים חינוכיים
הבוגרים משתלבים בתפקידי מפתח במערכת החינוך, במחקר אקדמי ובקליניקות פרטיות. אנו ממליצים בחום לבחון את אתרי האוניברסיטאות שהוזכרו כדי לקרוא בפירוט על תנאי הקבלה והמאפיינים של כל תכנית. אחרי הכל, בחירה של מוסד לימודים מתאים הוא לפעמים חשוב יותר מבחירת מסלול מקצועי.
לסיכום, הפסיכולוגיה החינוכית מהווה נדבך חשוב בהבנת הקשרים שבין תהליכים פסיכולוגיים לבין הסביבה החינוכית, ומשפיעה באופן ישיר על רווחת הלומדים והצלחתם. שילוב בין ידע תיאורטי ליישום מעשי מאפשר לאנשי התחום להתמודד עם אתגרים מורכבים במערכת החינוך ולספק מענה מותאם לצרכים מגוונים.
על רקע זה, הסבה לפסיכולוגיה חינוכית הפכה לאופציה משמעותית עבור רבים המבקשים להעניק תרומה ערכית ומקצועית לחברה באמצעות עבודה עם ילדים, מורים והורים בתוך מערכת החינוך. אם גם אתם מעוניינים לעסוק בתחום כה משמעותי, יכול להיות שלימודי פסיכולוגיה חינוכית הם לגמרי בשבילכם.