קשה לחשוב על נושא שמשפיע על חיינו עד היום כמו מלחמת העולם השנייה. זו לא רק מלחמה, זו רעידת אדמה אנושית, תרבותית, פוליטית ומוסרית, שסחפה כמעט כל מדינה על פני כדור הארץ. מדובר באחד מאותם אירועים היסטוריים בעולם שממשיכים להדהד גם שמונים שנה אחרי שנגמרו הקרבות.
המלחמה הזו שינתה גבולות, הרסה ערים שלמות, חידדה זהויות, וגם הביאה לעולם חידושים טכנולוגיים אדירים, לצד טרגדיות בלתי נתפסות. אבל מה היו הגורמים שהובילו למלחמה הנוראה הזו? ומה היו תוצאותיה? הצטרפו אלינו לניתוח של אחת המלחמות המטלטלות ביותר שהאנושות חוותה.
מה הוביל לפרוץ מלחמת העולם השנייה?
שאלה מעניינת היא מתי התחילה מלחמת העולם השנייה באמת. יש מי שמצביעים על הפלישה לפולין ב-1939, אחרים טוענים שהשורשים העמוקים יותר נעוצים עוד ב-1935, כשהאיטלקים פלשו לאתיופיה, או אפילו ב-1937, עם תחילת העימותים בין יפן לסין.
כדי להבין מתי התחילה מלחמת העולם השנייה, צריך לחזור אחורה לשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, לתקופה שבה אירופה עדיין ליקקה את פצעיה אחרי מלחמת העולם הראשונה. גרמניה, שהובסה במלחמה, הושפלה קשות בהסכם ורסאי.
גרמניה נאלצה לאבד שטחים, חויבה לשלם פיצויים עצומים ונאסר עליה להחזיק צבא משמעותי. הכלכלה קרסה, מיליונים נותרו חסרי עבודה, והחברה הגרמנית כולה הייתה מוצפת בתחושת מרמור והשפלה.
בעוד גרמניה מנסה להרים את הראש ולשקם את עצמה, שאר העולם היה שקוע אף הוא במשברים. השפל הכלכלי הגדול של 1929 בארצות הברית גרם לקריסה עולמית כוללת, ומדינות רבות התמקדו בשיקום פנימי ולא במעקב אחרי מה שמתרחש ביבשת אירופה ההרוסה והפצועה.
במקביל, במזרח אירופה וברוסיה התחוללו תהפוכות אדירות: המהפכה הרוסית של 1917 הובילה למלחמת אזרחים עקובה מדם שנמשכה חמש שנים, ובסופה קמה ברית המועצות, מעצמה חדשה עם אידיאולוגיה קומוניסטית שאיימה על הסדר הישן. גם בפינלנד, בפולין ובצ’כוסלובקיה פרצו עימותים, ובצרפת נגררו מלחמות קולוניאליות באסיה ובמזרח התיכון.
האווירה הזו יצרה כר פורה לעלייתם של כוחות קיצוניים, ובראשם אדולף היטלר. הוא ניצל את חוסר היציבות ואת הזעם הציבורי כדי להבטיח לגרמנים “תחייה לאומית”. למרות שכבר הורשע בעבר בניסיון הפיכה, מונה היטלר לקאנצלר גרמניה, ובתוך שנים ספורות הפך את הדמוקרטיה השברירית לדיקטטורה טוטאלית.
הוא חימש את גרמניה מחדש, בניגוד מוחלט להסכמי ורסאי, והקים צבא אדיר שנועד להחזיר למדינה את כבודה האבוד. במקביל, פעל באמצעות תעמולה מאורגנת וחינוך מגיל צעיר, כשהקים ארגוני נוער נאציים שתכליתם לעצב דור נאמן למשטרו.
מה שברור הוא שבין אם מדובר באירוע אחד או בתהליך ארוך ומתמשך, התשובה לשאלה מתי התחילה מלחמת העולם השנייה היא פחות תאריך ויותר תהליך, תוצאה של שנים של תחושות תסכול והשפלה, לאומנות בעלייה, ופוליטיקה עיוורת.
העולם אמנם ראה את הניצנים הללו, אך מרוב עיסוק בעצמו, כמעט איש לא עצר את גרמניה. כך, בשקט יחסי, היטלר הצליח להכין את הקרקע למלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. כשהתותחים ירו בספטמבר 1939, אף אחד כבר לא הופתע באמת ממה שעמד להתחולל.
אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע.
וינסטון צ'רצ'יל
מלחמה עולמית: מי נגד מי?
הפלישה של גרמניה לפולין בספטמבר 1939 גררה את בריטניה וצרפת להכריז מלחמה על גרמניה, וכך התחילה שרשרת האירועים שהפכה את הסכסוך המקומי למאבק עולמי. בצד אחד עמדו מדינות הציר, גרמניה, איטליה ויפן. בצד השני ניצבו בעלות הברית, בתחילה בריטניה וצרפת, ובהמשך גם ברית המועצות (שנטשה את הסכם אי-התוקפנות עם גרמניה לאחר הפלישה הגרמנית לשטחה) ולבסוף גם ארצות הברית.
בעוד היטלר כובש מדינה אחר מדינה באירופה וממוטט את היבשת כולה, ביבשת אסיה צמחה חזית חדשה: יפן. המדינה הקיסרית רצתה להבטיח את שליטתה באוקיינוס השקט, גם מתוך חשש להפוך לקולוניה מערבית כמו סין וגם בשל הצורך במשאבים טבעיים שלא היו לה.
לשם כך פלשו כוחותיה לסין כבר שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה, אך אף אחת מהמדינות לא הכריזה רשמית מלחמה. בהמשך תקפה יפן גם מושבות אירופיות, מלאיה, סינגפור, הונג קונג והפיליפינים, והרחיבה את השפעתה במהירות.
שיא המהלך הגיע בדצמבר 1941, כאשר מטוסי קרב יפניים תקפו בהפתעה את הבסיס האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי. המתקפה הזו שינתה את פני ההיסטוריה: היא אילצה את ארצות הברית, שסיפקה עד אז תמיכה לוגיסטית וכלכלית בלבד, להצטרף רשמית למלחמה ולהפוך לגורם מכריע במאבק מול מדינות הציר.
מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה האדם מסוגל, מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים.
ויקטור פראנקל, הוגה דעות ופסיכיאטר יהודי
אך עוד הרבה לפני שנורו הכדורים הראשונים, התחילה אחת הפרשות האפלות בהיסטוריה: רדיפת היהודים. המשטר הנאצי קבע חוקים מפלים, החרים רכוש, ושלל זכויות אזרח בסיסיות. ההידרדרות הובילה לפוגרומים כמו "ליל הבדולח" ב-1938, ולבסוף, לרצח שיטתי של מיליוני יהודים בשואה.
במשך שנות המלחמה, יהדות אירופה כמעט ונמחקה כליל מעל פני האדמה. משפחות פורקו, קהילות עתיקות ומפוארות הושמדו, ותרבות שלמה כמעט ונעלמה. מחנות ההשמדה הפכו לסמל לאכזריות ולשנאה האנושית, אך גם לעמידה ולגבורה של מי שניסו לשרוד כנגד כל הסיכויים.
באופן טבעי, הזוועות הללו נגעו ישירות גם לעם היהודי היושב בארץ ישראל. כאן, החדשות על ההשמדה חלחלו לאט, אך השפיעו עמוקות על היישוב העברי. רבים ראו בהקמת מדינה יהודית צורך מוסרי ודחוף, כדי שלעם היהודי יהיה סוף סוף בית משלו, שבו לא יהיה עוד תלוי בחסדי אחרים. אותו בית הגיע עם הכרה רשמית מהאו"ם בשנת 1948, עם זאת, הדרך לשם הייתה עקובה מדם.
העורף, המדע והתרבות בזמן המלחמה
מלחמת העולם השנייה לא הייתה רק קרב צבאי, אלא גם מאבק טכנולוגי. זו התקופה שבה פותחו טנקים חדישים, מטוסים מהירים, פצצות משופרות, ולראשונה, גם הנשק הגרעיני. מדענים כמו אלן טיורינג פיתחו טכנולוגיות לפיצוח צפנים, והמרוץ המדעי הגיע לשיא עם פרויקט מנהטן בארצות הברית.
במקביל, אזרחים בכל רחבי העולם חיו בפחד. ערים הופצצו, משפחות התפזרו, והעורף הפך לחזית נוספת. זהו אחד ההיבטים האנושיים החזקים ביותר של אותה תקופה, שמבדילים אותה מכל יתר האירועים ההיסטוריים בעולם שהתרחשו לפני או לאחר מכן.
אבל כמובן, אי אפשר לדבר על מלחמת העולם השנייה בלי להזכיר את ההשפעה העצומה שלה על התרבות, המדע והחברה. מקומות כמו אושוויץ ודכאו הפכו לסמלים אוניברסליים של רוע אנושי. מצד שני, מההריסות קמו מדינות חדשות, עמים קיבלו עצמאות, והעולם למד בדרך הקשה את מחיר השנאה והלאומנות.
סיום מלחמת העולם השנייה
אחרי שש שנים של לחימה, הגיעה סוף סוף שעת הסיום. סיום מלחמת העולם השנייה באירופה התרחש במאי 1945, עם כניעתה הרשמית של גרמניה לאחר התאבדותו של היטלר בבונקר שלו בברלין. ביפן, לעומת זאת, הקרבות נמשכו עד אוגוסט, אז הטילה ארצות הברית שתי פצצות אטום על הערים הירושימה ונגסאקי.
ב-2 בספטמבר 1945 חתמה יפן על כניעה רשמית, וזה היה הרגע שבו סיום מלחמת העולם השנייה הפך רשמי באמת. העולם כולו נשם לרווחה, אך גם הבין את גודל האסון: עשרות מיליוני הרוגים, ערים חרבות, וטראומה עולמית שלא תישכח לעולם.
מלחמת העולם השנייה היא מראה שמציבה בפנינו שאלות קיומיות: מה מוביל אנשים למלחמה? איך שונאים הופכים למנהיגים? ואיך בני אדם מסוגלים גם להחריב וגם לבנות מחדש?
עם סיום מלחמת העולם השנייה, נוצרה מציאות גיאו-פוליטית חדשה. ברית המועצות וארצות הברית הפכו למעצמות-על יריבות, מה שהוביל ליריית הפתיחה של המלחמה הקרה. אירופה חולקה למזרח ולמערב, גרמניה נקרעה לשניים, וברלין הפכה לסמל של מאבק אידיאולוגי עולמי.
במקביל הוקם ארגון האומות המאוחדות (האו"ם), שנועד למנוע הישנות של אסון דומה. גם בתחום הכלכלה והמדע העולם התקדם במהירות, כאילו האנושות ניסתה לפצות את עצמה על כל מה שאיבדה. הסיפורים האנושיים מהמלחמה, החיילים, הפליטים, הניצולים, ממשיכים לגעת בכולנו גם היום. למרות שעברו עשרות שנים מאז סיום מלחמת העולם השנייה, נדמה שהשיעורים ממנה עדיין רלוונטיים מתמיד.
כששואלים מתי התחילה מלחמת העולם השנייה, אולי כדאי לשאול גם מתי היא באמת נגמרה בלבבות שלנו. כי אמנם תאריך סיום מלחמת העולם השנייה ברור ומוחלט, אבל ההשלכות שלה עדיין חיות בכל מקום, גם היום, מהפוליטיקה ועד התרבות.
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
