מנהג התחפושות בפורים הוא אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם החג, ולא במקרה. כבר מאות שנים שיהודים בכל העולם, מכל הגילים ומכל הקהילות, עוטים תחפושות, מסכות ובגדים צבעוניים ביום אחד מיוחד בשנה. אבל מאחורי הצבעוניות והצחוק מסתתרת מסורת עמוקה, עתיקה ורבת משמעות, שמעוררת סקרנות אמיתית לגבי מקורותיה.
הרבה שואלים את עצמם בכל שנה מחדש למה מתחפשים בפורים, והאם מדובר רק במסורת שהתפתחה עם הזמן או במנהג שמבוסס על רעיונות עמוקים יותר. כשמתחילים לחקור את הנושא, מגלים שהתחפושות הן הרבה מעבר למשחק, הן דרך לספר סיפור, בעיקר לילדים, ולהעביר מסר ולהתחבר למהות של החג.
למה מתחפשים בפורים? תשובה ישירה לשאלה המרכזית
התשובה לשאלה מדוע מתחפשים בפורים מורכבת מכמה רבדים שמשלימים זה את זה. ראשית, במגילת אסתר1 עצמה מופיע מוטיב חזק של הסתרת זהות. אסתר המלכה מסתירה את מוצאה היהודי, והדבר מאפשר לה לפעול ברגע הנכון ולהציל את עמה. התחפושת, במובן הזה, היא סמל להסתרה שמובילה לגילוי.
שנית, פורים הוא חג של היפוך גורלות, “ונהפוך הוא”. מי שהיה אמור להיכחד ניצל, ומי שתכנן לשלוט נפל. התחפושות מבטאות את ההיפוך הזה בצורה מוחשית: עניים ומכובדים, צעירים ומבוגרים, כולם נראים אחרת.
וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת, בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.
ספר אסתר, פרק ט', פסוק א'
בנוסף, יש גם את רעיון הנס הנסתר: הנס של פורים לא מתרחש בצורה גלויה, אלא בתוך מהלך טבעי לכאורה. לכן, כששואלים למה אנחנו מתחפשים בפורים, אפשר לומר, כדי לבטא את הרעיון שהדברים החשובים באמת לא תמיד נראים על פני השטח.
מקורות היסטוריים למנהג התחפושות בפורים
התחפושות במגילת אסתר
במגילת אסתר עצמה אין אזכור מפורש לתחפושות, אך כל הסיפור בנוי על תחפושת רעיונית. אסתר המלכה חיה בארמון המלך אחשוורוש מבלי לחשוף את זהותה היהודית. ההסתרה הזו אינה חולשה, אלא מקור לכוח שמאפשר לה לפעול ברגע הנכון.
גם מרדכי פועל מאחורי הקלעים. כלפי חוץ הוא נראה כנתין נאמן הדואג לשלום המלך, אך בפועל הוא פועל ללא הרף להצלת העם היהודי. מנגד, המן מציג עצמו כאיש אמונו של המלך, בעוד שמטרתו האמיתית היא שליטה וכוח. הדמויות כולן “מחופשות”, לא בבגד, אלא בזהות.

התפתחות המנהג לאורך הדורות
האזכורים הראשונים למנהג התחפושות בפורים מופיעים כבר במאה ה-13 בקרב קהילות יהודיות באירופה. בתחילת דרכו היה זה מנהג צנוע למדי: חבישת מסכות פשוטות, כיסויי פנים או החלפת בגדים סמלית בין אנשים, לעיתים כחלק מההווי של שמחת החג וההיתר לחרוג מהשגרה.
עם הזמן הלך המנהג והתפתח, והושפע באופן ברור מהתרבויות המקומיות שבהן חיו הקהילות היהודיות. באירופה, למשל, ניתן לראות השפעה של קרנבלים נוצריים ושל מסורות עממיות מקומיות, בעוד שבקהילות אחרות שולבו בדים, צבעים ודימויים שהיו זמינים ומוכרים באותו אזור.
כך נוספו בהדרגה דמויות, סמלים ואסתטיקה מקומית, שהעשירו את המנהג והפכו אותו למגוון וצבעוני יותר. במקביל, קיבל המנהג גם עומק רעיוני: ההתחפשות נתפסה כביטוי לרעיון ה"הסתרה" שבמגילת אסתר, שבה האל אינו נזכר במפורש והדברים אינם כפי שהם נראים על פני השטח.
לכן השאלה למה מתחפשים בפורים איננה רק שאלה של טעם או אופנה, אלא גם שאלה תרבותית ורעיונית, שמשקפת את המקום, הזמן והחברה, תוך שמירה על אותו שורש משותף של שמחה, היפוך וגילוי מתוך הסתרה.

משמעויות דתיות ורוחניות של התחפושות
הסתר פנים ונס נסתר
אחד המושגים המרכזיים בפורים הוא “הסתר פנים”. מעניין לגלות ששמו של הקב"ה אינו מופיע כלל במגילת אסתר, דבר חריג מאוד ביחס לספרי התנ"ך. ההיעדר הזה מדגיש שהנס התרחש בהסתר, בתוך המציאות היומיומית.
הסתר פנים הוא מושג ביהדות המתאר מצב שבו ההשגחה האלוהית אינה גלויה, ונוצרת תחושה שהקב"ה "מסתיר את פניו" ואינו מתערב בנעשה, במיוחד בעת צרות וייסורים. מצב זה מוביל לחוסר הבנה של המציאות, אך נתפס גם כחלק מתוכנית אלוקית נסתרת שבה השם נוכח גם כשאינו נראה.
התחפושות מסמלות בדיוק את הרעיון הזה: משהו שמסתתר מאחורי שכבה חיצונית. כשמבינים זאת, קל יותר לענות על השאלה מדוע מתחפשים בפורים, כדי להזכיר לעצמנו שגם כשלא רואים הכול בבירור, יש משמעות, השגחה ותקווה.
אבל מעבר לכך, בין אם מדובר במשמעות דתית ובין אם במשמעות עמוקה יותר ואפילו פילוסופית, אי אפשר שלא לציין את זה שפורים הוא פשוט החג הכי כיפי בשנה. אם יש זמן שהילדים מצפים לו ומתרגשים לקראת בואו, הרי שזה הרגע בו יעטו על עצמם תחפושת וירגישו שהם גיבור העל האהוב עליהם או אולי הנסיכה המועדפת.
"ונהפוך הוא" - היפוך הגורל

פורים הוא חג של היפוך מוחלט. גזירת השמדה הופכת ליום של הצלה ושמחה. התחפושות מבטאות את הרעיון הזה בצורה מוחשית: אדם יכול להיראות כמשהו אחד, אך להיות משהו אחר לגמרי.
היכולת להתהפך, להשתנות ולצאת ממצב קשה למצב טוב יותר היא מסר חזק מאוד. לכן, כששואלים למה אנחנו מתחפשים בפורים, אפשר לראות בכך תזכורת לכך שהמציאות אינה קבועה, ותמיד יש אפשרות למהפך.
היבטים חברתיים ותרבותיים של התחפושות
חיזוק הקהילה והאחדות
ביום פורים, ההבדלים החברתיים מיטשטשים. כולם מתחפשים, כולם צוחקים, וכולם חלק מאותה חגיגה. התחפושות יוצרות תחושת שוויון, שבה פחות משנה מי אתם ביומיום. האווירה הזו מחזקת את הקשר הקהילתי ומעצימה את תחושת הביחד, שהיא חלק בלתי נפרד מהבנת למה חוגגים את פורים ומהמשמעות החברתית של החג.
ביטוי אישי ויצירתיות
מעבר למסורת, התחפושת היא גם כלי לביטוי עצמי. כל אחד יכול לבחור איך הוא רוצה להיראות, איזה מסר להעביר, או פשוט מה מצחיק אותו. היצירתיות הזו בולטת במיוחד אצל ילדים, דרך משחק, דמיון וסיפורים, והיא משתלבת באופן טבעי עם חוויות כמו סיפור פורים לילדים ועם השירים והמשחקים שמלווים את החג.

מנהגי תחפושות בפורים בקהילות שונות
מנהגים בקהילות אשכנזיות
בקהילות אשכנזיות רבות נהגו להתחפש לדמויות מהמגילה, אסתר, מרדכי, אחשוורוש והמן. התחפושות שימשו גם כאמצעי לימודי, במיוחד לילדים, כדי להמחיש את הסיפור בהצגה משעשעת2. בנוסף, התחפושות השתלבו עם שאר מנהגי חג פורים, כמו הצגות, משחקי תפקידים וקרנבלים קהילתיים.

מנהגים בקהילות ספרדיות ומזרחיות
בקהילות ספרדיות ומזרחיות התחפושות הושפעו מהלבוש המקומי ומהתרבות הסובבת. לעיתים התחפושת הייתה פחות מוגדרת, ויותר חגיגית וסמלית. עם השנים, גם בקהילות אלו התפתח המנהג לכיוון התחפושות המוכרות לנו היום, תוך שילוב של מוזיקה, פיוטים ושירי פורים לילדים כחלק מהחוויה הכוללת.
חוץ מאשכנזים וספרדים, יש עוד קהילות יהודיות, ביניהן גם הישראלים המודרנים והחילוניים יותר. מה ההבדלים בין הקהילות השונות? הנה טבלה שעושה סדר ומשווה בין הקהילות היהודיות:
| קהילה | מאפייני התחפושות | מקורות והשפעות | מאפיינים ייחודיים |
|---|---|---|---|
| קהילות אשכנזיות | תחפושות של דמויות ממגילת אסתר (אסתר, מרדכי, המן, אחשוורוש), מסכות, גלימות | מסורת אירופאית מימי הביניים, הצגות ופורים-שפיל | דגש חינוכי ולימודי, שילוב הצגות ומשחקי תפקידים |
| קהילות ספרדיות | לבוש חגיגי, בגדים ססגוניים, לעיתים תחפושות סמליות | תרבות ספרד וצפון אפריקה | פחות מסכות, יותר דגש על מוזיקה, פיוטים ושמחה קהילתית |
| קהילות מזרחיות | בגדים מסורתיים מקומיים, כיסויי ראש ותכשיטים | השפעות תרבותיות מארצות ערב והמזרח | שילוב חזק של שירה, ריקוד ושירי פורים |
| קהילות תימן | לבוש מסורתי וחגיגי, לעיתים ללא תחפושת מלאה | מסורת עתיקה ושמרנית | פחות דגש על תחפושת, יותר על קריאת מגילה ושירה |
| ישראל המודרנית | תחפושות מגוונות: דמויות מהמגילה, גיבורי-על, דמויות תרבות | שילוב מסורות מהתפוצות ותרבות עכשווית | יצירתיות גבוהה, תחפושות משפחתיות וקהילתיות |
התחפושות בפורים הן הרבה יותר ממנהג צבעוני ומשעשע. הן ביטוי רב-ממדי להיסטוריה היהודית, למשמעויות דתיות עמוקות, לחיים קהילתיים עשירים ולצורך האנושי בביטוי אישי. דרך התחפושת, אנחנו זוכרים את הנס, חוגגים את ההיפוך, ומרשים לעצמנו להיות קצת אחרים, ואולי קצת יותר אנחנו.
בסופו של דבר, מנהג התחפושות בפורים מחבר בין עבר להווה ובין יחיד לקהילה. הוא משקף את יכולתה של המסורת היהודית כולה להשתנות, לספוג השפעות ולהישאר רלוונטית לאורך הדורות, מבלי לאבד את הלב שלה. דרך התחפושות, כל דור וכל מקום מוסיפים פרשנות משלהם לסיפור העתיק, וכך נשמר החג כחוויה חיה, מתחדשת ומלאת משמעות.
מקורות
- תנ"ך מנוקד - אסתר פרק א'. מגילת אסתר, מכון ממרה. ↩︎
- 5 מנהגי פורים יוצאי דופן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. אורית גרוסקוט, אתר הידברות. ↩︎
לסכם באמצעות AI:









