שופטי כדורגל הם הגיבורים השקטים של המשחק – הם דואגים לצדק, שומרים על הסדר ומוודאים שהכול יתנהל כמו שצריך. למרות שיש להם הרבה כוח והשפעה על המגרש, שיפוט לא עוסק בכוח – אלא באכיפת חוקי המשחק.
בכל שנה, אוהדים מושבעים נרשמים לקורסי שיפוט, מונעים על ידי אהבתם לספורט ורצון להיות חלק מהמערכת שמיישמת את החוקים. אם גם לכם יש תשוקה לכדורגל, אתם לגמרי יודעים מה זה נבדל ואפילו שוקלים להיות שופטי כדורגל בישראל – יש לנו תחושה שתאהבו את המאמר הזה.
השופטים הכי מפורסמים בעולם הכדורגל

אם אתם רוצים לפתח סגנון שיפוט משלכם – הדרך הטובה ביותר היא ללמוד מהטובים ביותר. שופטים מובילים משלבים אמפתיה עם קשיחות, אסרטיביות עם קור רוח. צריך הרבה ביטחון כדי לעמוד מול שחקנים עצבניים ולהישאר הוגנים ונחושים, ואף אחד לא עשה את זה טוב יותר מפיירלואיג’י קולינה. הקרחת האייקונית שלו והמבט החודר הספיקו כדי להרתיע גם את השחקנים העצבניים ביותר על המגרש.
לקולינה קריירה ארוכה ורחבה, והוא שפט ברמות שונות לאורך השנים. לא בכדי זכה בתואר "שופט הכדורגל הטוב בכל הזמנים" מטעם הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של כדורגל (IFFHS). מי שרוצה להבין איך הוא חושב, מוזמן לקרוא את ספרו My Rules of the Game – שילוב של ביוגרפיה אישית וניתוח מעמיק של מקצוע השיפוט.
שמות בולטים נוספים שכדאי להכיר של שופטי כדורגל מפורסמים: הווארד ווב (אנגליה), מסימו בוזקה (שווייץ) ורבשאן אירמטוב (אוזבקיסטן) – כולם ידועים בזכות יכולת ניהול המשחק שלהם, לא פחות מאשר בגלל המשחקים החשובים ששפטו בהם.
הכדורגל הישראלי ידע לאורך השנים שופטים רבים שהטביעו חותם על המשחק – לא רק בזכות שריקותיהם בזמן אמת, אלא גם בזכות תרומתם להתפתחות השיפוט בארץ. שופטי כדורגל ישראלים לשעבר ממשיכים להשפיע גם לאחר פרישתם, בין אם דרך הדרכת שופטים צעירים, הופעות במדיה או כתיבת טורים מקצועיים.
מתוך מגוון רחב של שופטי כדורגל בישראל שבלטו בעבר ניתן למנות את:
- אלון יפת – שופט בינלאומי שייצג את ישראל בליגת האלופות ובמוקדמות מונדיאל, ופרש מהשיפוט ב־2017. נחשב לדמות מוערכת בזירה המקומית והבינלאומית.
- חיים יעקב – שופט ותיק שפעל בשנות ה־80 וה־90, והיה מהדמויות הדומיננטיות בימי השיא של הכדורגל הישראלי הישן.
- משה בוחבוט – שופט אהוב ששפט בליגת העל ובליגה הלאומית בשנות ה־2000, והמשיך לעסוק בהכשרת שופטים צעירים.
שופטות הכדורגל הטובות בעולם
כדורגל נשים עדיין נאבק על נראות, הערכה ותשלום שוויוני – וגם שופטות כמעט שלא זוכות להכרה. בעבר, נשים ששיחקו כדורגל כונו בזלזול "טומבואיות", ולמרות שהעולם התקדם – דעות מיושנות עדיין משפיעות. בכדורגל גברים, הדרך להצלחה כבר סלולה ברובה. לעומת זאת, שיפוט נשי בכדורגל עדיין מהווה שדה פתוח עם הרבה "פעמים ראשונות" וניתוצים של "תקרות זכוכית" לפנינו.

אז למה עדיין קשה לכדורגל נשים לפרוץ קדימה? ייתכן שזה בגלל נאמנות למותגים מוכרים, או בגלל חוסר מוכרות ופחד משינויים. אוהדים רגילים לקבוצות גברים, וקשה להם להתחבר לעולם חדש. אבל בדיוק כאן טמונה הזדמנות גדולה – ליצור מסורת חדשה. עם יותר חשיפה, שיווק נכון וסיקור תקשורתי משמעותי – הכדורגל הנשי יכול לפרוח. העתיד נראה מבטיח – אבל הוא זקוק לתמיכה אמיתית כדי לקרות.
בשנת 2023 עשתה רבקה וולש היסטוריה כששפטה את משחקה הראשון בפרמיירליג – האישה הראשונה שעשתה זאת. בנוסף, סם אליסון הפך לשופט השחור הראשון בליגה אחרי 15 שנה.
רבקה כבר שברה שיאים קודם לכן – בשנת 2021 הפכה לאישה הראשונה ששפטה משחק בליגת הכדורגל האנגלית (EFL). אבל הרבה לפני רבקה, הייתה ביביאנה שטיינהאוס מגרמניה. היא החלה לשפוט ב-1999, והתקדמה בהדרגה עד לרמות הגבוהות ביותר. הפדרציה IFFHS זיהתה את כישוריה מוקדם – והיא זכתה ארבע פעמים בתואר "שופטת השנה", ואף נבחרה לשופטת העשור (2011–2020).
ועדיין, סטפני פראפרט מצרפת מצליחה להאפיל על כולן: היא האישה הראשונה ששפטה משחק בליגת העל הצרפתית לגברים (ליג 1), וגם הראשונה ששפטה בליגת האלופות של אופ"א. כמו ביביאנה, גם היא זכתה חמש פעמים בפרסי IFFHS.
ואצלנו בישראל? אי אפשר לדבר על שופטות כדורגל מבלי להזכיר את ספיר ברמן, שופטת כדורגל ישראלית פורצת דרך. היא החלה את דרכה כשחקנית כדורגל, ובגיל 17 הצטרפה לאיגוד השופטים הישראלי. בשנת 2021, לאחר שהחלה בהליך התאמה מגדרית, הפכה לשופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בליגת העל בישראל .
במרץ 2025, ברמן עשתה היסטוריה נוספת כאשר שפטה במשחק מוקדמות אליפות אירופה לנערות עד גיל 17 בין צפון אירלנד למונטנגרו, ובכך הפכה לשופטת הטרנסג'נדרית הראשונה ששפטה במשחק בינלאומי רשמי. כיום, ספיר ממשיכה לפעול כשופטת פעילה בליגת העל ומשמשת כמנטורית לשופטים צעירים.
איך להפוך לשופט כדורגל?

לנשים ולגברים המסלול דומה: כדי להיות שופט, צריך להכיר היטב את חוקי המשחק, לעבור קורס שיפוט, לעבור מבחן תיאורטי, ולשפוט כמה משחקים בפועל. בנוסף, יש לעמוד בדרישות כושר ולקבל הסמכה רשמית.
אמנם השלבים דומים בכל העולם, אבל גיל הכניסה ומבנה ההכשרה משתנים בין מדינות. כדי להתחיל, כדאי לצפות בשופטים מקרוב. לא רק באלה שמוזכרים כאן – אלא גם במשחקים מקומיים. בזמן שכולם מתרכזים בשחקנים, עקבו אחרי השופטים. תוכלו ללמוד מהם הרבה על תנועה במגרש, שפת גוף והחלטות בזמן אמת.
שופטים רצים בממוצע יותר מ-10 ק"מ למשחק – בלי חילופים, בלי הפסקות. הם גם לא עובדים עם מאמן כושר אישי כמו השחקנים – ולכן חשוב במיוחד לשמור על כושר גופני באופן עצמאי. מאמן כושר דרך Superprof, למשל, יכול לעזור לכם להגיע לרמה הנדרשת.
להבין את סימוני היד של שופטי כדורגל
מגרש כדורגל הוא לא קטן, ולכן, השופטים משתמשים בתנועות יד כדי להעביר מסרים מרחוק. הסימנים הבולטים ביותר הם כמובן הכרטיסים הצהובים והאדומים. כשהשופט רוצה להזהיר שחקן – הוא יוצר קשר עין, שולף את הכרטיס הצהוב ומניף אותו. עבירה חמורה יותר – כמו נגיעה מכוונת ביד או דחיפה – תוביל לשליפת כרטיס אדום. שופט כדורגל ישראלי, כידוע, עלול לחטוף מטח של קללות עסיסיות מכיוון היציע במקרה של שליפת כרטיס צבעוני.

לשופטים יש גם משרוקית, אבל הם משתמשים בה מעט ככל האפשר – כדי לפתוח משחק, לעצור אותו או למשוך תשומת לב. לכן הם נעזרים בשפת גוף כדי להעביר את המסר. כיום, כמעט בכל משחק משתמשים באוזניות לקשר בין השופטים – אבל בעבר, שופטי כדורגל ישראלים לשעבר נשענו אך ורק על מחוות גוף. לכן, לא תמיד נכון לקרוא לזה "תנועות יד" – אלא "תקשורת פיזית".
עוזרי השופט (קוונים) משתמשים בדגלים – וכל אחד מהם אחראי למחצית מהמגרש. הם מתאמים ביניהם כל הזמן: למשל, כשיש קרן – הקוון רץ לפינה, ומניף את הדגל באלכסון. לכן, הבנת שפת הסימנים היא חיונית, ורוב תלמידי השיפוט נעזרים במדריך תנועות עד שהם שולטים בזה היטב.
כמה מרוויחים שופטי כדורגל?
כמו ברוב המקצועות – ככל שעולים ברמה, גם השכר עולה. אז כמה מרוויח שופט כדורגל? ובכן, זה תלוי.
שופט של פיפ"א (FIFA) מרוויח משכורת בסיס של כ-70,000 דולר בשנה (כ-59,000 ליש"ט), ובנוסף מקבל תשלום של 3,000 דולר על משחק בשלב הבתים ו-10,000 על משחק בשלבי הנוקאאוט. אבל פיפ"א לא משלמת לשופטים בליגות המקומיות – ולכן בשאר המסגרות התנאים פחות מפנקים, במיוחד לעוזרי שופט. רבים מהם עובדים בעבודה רגילה ושופטים רק כשזה מסתדר בלו"ז.
ומה לגבי שופט כדורגל ישראלי? שכר שופטי הכדורגל בישראל משתנה בהתאם לרמת הליגה ולתפקיד השופט במשחק. להלן פירוט שכרם של שופטים בליגות השונות, בהערכה גסה (ברוטו למשחק):
ליגת העל
- שופט ראשי: 3,245 ש"ח
- עוזר שופט (קוונים): 1,700 ש"ח
- שופט רביעי: 1,150 ש"ח
- שופט מסך (וידיאו): 1,850 ש"ח
- עוזר שופט מסך (וידיאו): 950 ש"ח
הליגה הלאומית
- שופט ראשי: 1,700 ש"ח
- עוזר שופט: 830 ש"ח
- שופט רביעי: 350 ש"ח

ליגה א', ליגת העל לנוער וליגת העל לנשים
- שופט ראשי: 440 ש"ח
- עוזר שופט: 320 ש"ח
- שופט רביעי: 250 ש"ח
ליגות צעירות (נערים וילדים)
- שופט ראשי בליגות הנערים: 190–250 ש"ח
- עוזר שופט בליגות הנערים: 170 ש"ח
- שופט בליגות הילדים: 170–180 ש"ח
בנוסף לשכר עבור כל משחק, שופטים זכאים להחזרי נסיעות, דמי אש"ל והפרשות סוציאליות. חשוב לציין כי עבור רבים מהשופטים בישראל, מדובר בעיסוק משני שמספק השלמת הכנסה לצד עבודה עיקרית אחרת.
ומה עם הנשים? הנתונים לא ברורים – אבל ברוב המקרים הן מרוויחות בין 10% ל-15% פחות מהגברים. מה שבטוח, המסקנה ברורה: שופטים מרוויחים הרבה פחות מהשחקנים. השופטים המפורסמים מצליחים אולי להכניס כסף נוסף מהופעות או חסויות – אבל רובם נאלצים לשלב את השיפוט עם עבודה רגילה.