ההיסטוריה של ארץ ישראל מהווה סיפור מרתק שמשתרע על פני אלפי שנים, ומכיל אירועים דרמטיים של כיבושים, מהפכות ושינויים גיאופוליטיים. ארץ ישראל, שמיקומה בין הים התיכון ונהר הירדן, הייתה מאז ומעולם מוקד לתשומת לב בינלאומית. היא משמשת כנקודת מפגש של שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות – יהדות, נצרות ואסלאם – וכל אחת מהן רואה בארץ ישראל מקום קדוש ובעל משמעות דתית עמוקה. במשך הדורות, שליטים רבים נאבקו על השליטה באדמתה, כשהיא הופכת לזירה למלחמות, הגירה, וכיבושים חוזרים ונשנים.
תקופות שונות בהיסטוריה של הארץ – מימי המלכים התנ"כיים, האימפריה הפרסית, דרך הכיבוש הרומי, השלטון המוסלמי, ועד למנדט הבריטי ולבסוף הקמת מדינת ישראל – היוו כל אחת פרק משמעותי בהתפתחותה. כל שלב הותיר את חותמו על הארץ, על האוכלוסייה שחיה בה ועל גבולותיה המשתנים.
המאמר שלפניכם יתמקד בהיסטוריה המודרנית של ארץ ישראל, עם דגש על הקמת מדינת ישראל ב-1948 והאירועים המרכזיים שהתרחשו מאז ועד ימינו. נסקור את מלחמות ישראל, את השינויים בגבולותיה, ואת הדרך הארוכה שעברה המדינה מיום היווסדה ועד להפיכתה לאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הביטחון והכלכלה.
הצהרת העצמאות והקמת מדינת ישראל (1948)
ביום שישי, ה' באייר, תש"ח (14 במאי 1948), דוד בן-גוריון, ראש הסוכנות היהודית, הכריז על הקמת מדינת ישראל בהכרזת העצמאות בתל אביב. דבר שלא היה מאז ימי ממלכת ישראל ויהודה. הכרזה זו באה לאחר סיום המנדט הבריטי על פלשתינה, והייתה תוצאה ישירה של החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, שבה הוחלט על חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית.
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל
- דוד בן גוריון
עם הכרזת העצמאות, החלה מלחמת העצמאות (1947-1949) המלחמה עצמה החלה בבוקר היום לאחר שהתקבלה תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם. מדינות ערב השכנות, ביניהן מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק, פלשו למדינת ישראל החדשה במטרה לסכל את הקמתה דבר שכל מורה להיסטוריה צריך להכיר. למרות מספר הנחות בסיסיות שהיו נגד המדינה החדשה, כנגד כל הסיכויים ועם מספר חיילים מצומצם של כ-1:3 הצליחה ישראל להגן על עצמה ולהשיג ניצחונות צבאיים משמעותיים שהובילו להרחבת גבולותיה מעבר לגבולות שהוגדרו בתכנית החלוקה. המלחמה הסתיימה ב-1949 עם חתימת הסכמי שביתת הנשק שהותירו את ישראל עם שטחים נרחבים יותר מאלה שיועדו לה בהצעת האו"ם המקורית.
המלחמה הביאה לשינויים משמעותיים במפת גבולות ארץ ישראל. בעוד שתכנית החלוקה כללה מדינה יהודית וערבית נפרדות, המלחמה הובילה לכך ששטחים שהוקצו למדינה הערבית עברו לשליטת מדינות ערב השכנות. כך, ירושלים חולקה לשניים – החלק המערבי היה בשליטת ישראל, והחלק המזרחי, כולל העיר העתיקה, נשאר תחת שליטה ירדנית. רצועת עזה עברה לשליטה מצרית, והגדה המערבית הייתה תחת כיבוש ירדני.
עלייה והתפתחות החברה הישראלית בשנות ה-50 וה-60
שנות ה-50 וה-60 היו שנות בניין וקליטת עלייה במדינת ישראל. מאות אלפי עולים הגיעו לישראל ממדינות אירופה לאחר השואה, כמו גם מיהדות ארצות ערב, צפון אפריקה ואסיה. המדינה החדשה התמודדה עם אתגרים חברתיים וכלכליים עצומים – מתן מגורים, עבודה ושירותים בסיסיים לעולים החדשים, כשהיא עצמה עדיין מתאוששת מהמלחמה הקשה.
בתקופה זו החל תהליך פיתוח הכלכלה והקמת תשתיות בסיסיות במדינה. ההתמקדות הייתה בחקלאות, תעשייה והקמת קיבוצים ומושבים, כמו גם בערים חדשות שהוקמו לאורך הארץ, מהגליל ועד הנגב.
עליות יהודים לישראל
״על כנפי נשרים״ - עליית יהודי תימן (1949)
״מבצע עזרא ונחמיה״ - עליית יהודי עיראק (1950 - 1951)
עליית יהודי מרוקו (1954 - 1955)
״מבצע משה״ - עליית יהודי אתיופיה (1984)
העליית מברית המועצות (1990)
״מבצע שלמה״ - עליית יהודי אתיופיה (1991)
עליות נוספות לפני קום המדינה: ברובם מברית המועצות
העלייה הראשונה והשנייה חלו בתקופה שהאימפריה העות'מאנית שלטה בארץ בעוד שהשלישית, רביעית, וחמישית חלו בתקופת המנדט הבריטי.
העלייה הראשונה (1882 - 1903)
העלייה השנייה ( 1904 - 1914)
העלייה השלישית ( 1919 - 1923)
העלייה הרביעית (1924 - 1928)
העלייה החמישית (1929 - 1939)
מלחמות ישראל והשפעתן על גבולות הארץ
במהלך שנות ה-50 וה-60 היו כמה סבבי לחימה בין ישראל לשכנותיה, אולם המלחמה המרכזית שהביאה לשינוי גיאופוליטי גדול הייתה מלחמת ששת הימים ב-1967.
ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, שהחלה בעקבות התגברות המתחים בין ישראל למדינות ערב. המלחמה נמשכה שישה ימים בלבד, ונחשבת לאחת הפעולות הצבאיות המרשימות ביותר בעידן המודרני, השפעותיה היו מרחיקות לכת. ישראל השיגה ניצחון צבאי דרמטי והצליחה לכבוש שטחים נרחבים ביותר: חצי האי סיני מידי מצרים, הגולן מידי סוריה, הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים מידי ירדן, ורצועת עזה. שטחה של ישראל למעשה גדל פי 3 עם סיום המלחמה.
כבישת השטחים הללו יצרה דיון פנימי ובינלאומי בנוגע לגבולות ארץ ישראל ולשאלה האם על ישראל לשמור על השליטה בשטחים אלו. בעוד שחלק מהציבור ראה באזורים אלו חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ההיסטורית, היו אחרים שראו בכיבוש זה מכשול לשלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים. עד היום כיבוש שיטחי ששת הימים נחשב לקוץ בגב הישראלי שלעיתים מטה את הדעה הבינלאומית כנגדנו.
מלחמת יום כיפור (1973)
ב-1973, ישראל הייתה שקועה באופוריה של כוח עליון שהוביל לשעננות ונתן לה את התחושה שלא יעזו לתקוף. אך ישראל נתקלה במתקפת פתע מצד מצרים וסוריה. המלחמה החלה ביום הכיפורים, והמדינות הערביות הצליחו בהתחלה להפתיע את ישראל ולכבוש שטחים מסוימים. עם זאת, לאחר מספר שבועות, צה"ל הצליח להשיב את השליטה בשטחים שאבדו ואף להגיע להישגים נוספים בשטח.
המלחמה עוררה שאלות קשות בישראל בנוגע ליכולת המדינה להתמודד עם מתקפות פתע, אך גם האיצה תהליכים מדיניים ויוזמות שלום עתידיות עם מדינות ערביות.
תהליך השלום עם מצרים והסכם השלום (1979)
מלחמת יום כיפור הייתה נקודת מפנה, שהובילה להסכמי השלום עם מצרים. ב-1979 נחתם הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית, כאשר ישראל הסכימה להחזיר למצרים את חצי האי סיני בתמורה להסכם שלום. הסכם זה היווה פריצת דרך, והוכיח שניתן להגיע להסדרים מדיניים עם מדינות ערב באמצעות מו"מ, אך גם עורר דיון פנימי בישראל על השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
האינתיפאדה הראשונה והשנייה
הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמשך לאורך השנים, כאשר הפלסטינים דרשו הכרה בזכויותיהם הלאומיות ובשטחים שהיו בשליטת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. בשנות ה-80 וה-90 פרצו שתי אינתיפאדות – האינתיפאדה הראשונה (1987-1993) והשנייה (2000-2005). מדובר היה בהתקוממויות פלסטיניות נגד השליטה הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה, והן הביאו להסלמה בסכסוך והחרפת המתיחות באזור.
האינתיפאדה הראשונה הובילה לבסוף לחתימת הסכמי אוסלו ב-1993, שבהם הוסכם על תהליך מדיני בין ישראל לאש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) שנועד להוביל לפתרון שתי מדינות. האינתיפאדה השנייה הייתה אלימה יותר, והביאה לגל של פיגועים קשים ולפעולות צבאיות מצד ישראל במטרה לשמור על ביטחונה.
ישראל המודרנית – אתגרים וחזון
מאז שנת 2000 ועד ימינו, ישראל מתמודדת עם שורה של אתגרים פנימיים וחיצוניים. מצד אחד, המדינה הפכה לאחת המובילות בעולם בתחומים כמו טכנולוגיה, מדע, כלכלה וביטחון. מצד שני, הקונפליקט עם הפלסטינים ממשיך להשפיע על החברה הישראלית, והמתחים הפוליטיים והחברתיים בתוכה מתגברים לעיתים.
לאורך השנים, ישראל נאלצה להתמודד עם סבבי לחימה נוספים, במיוחד מול חמאס ברצועת עזה. לאחר ההתנתקות ב-2005, שבה נסוגה ישראל מרצועת עזה, המתח עם ארגוני הטרור הפלסטיניים נמשך, והוביל למבצעים צבאיים כמו "עופרת יצוקה" (2008-2009), "עמוד ענן" (2012), "צוק איתן" (2014), "שומר החומות" (2021), והגדולה ביותר מביניהם מלחמת ״חרבות ברזל״ שהחל ב-7 באוקטובר 2024 כאשר ישראל הופתעה והתמודדה עם אחת מפעולות הטרור הקשות ביותר מאז קום המדינה. אחד הסממנים הבולטים ביותר של המבצעים מול חמאס בעזה ובפרט של מלחמת חרבות ברזל הן מול חמאס והן מול חיזבאללה הוא המלחמה באמצעות מנהרות - שיטת לחימה שניתן לזהות עוד מימי מרד בר כוכבא נגד האימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. יש המון לדבר ולכתוב על מלחמת ״חרבות ברזל״ שמתנהלת נכון לתאריך כתיבת מאמר זה אך זה ידרוש מאמר בפני עצמו ולהמתין שערפל המלחמה (Fog of war) יתפוגג ודברים יתבהרו.
ישראל בזירה הבינלאומית
מאז הקמתה, ישראל נאבקה להשיג לגיטימציה בינלאומית ולהשתלב בקהילה העולמית. בשנים האחרונות חלו התפתחויות חיוביות, כשהסכמי אברהם (2020) הביאו לנרמול היחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות, ביניהן איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. הסכמים אלו נחשבים לפריצת דרך מדינית וכלכלית, ומסמנים שינוי במעמדה של ישראל במזרח התיכון.
כיום, ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה הבינלאומי כמעצמה טכנולוגית וכלכלית, עם קשרים דיפלומטיים ענפים ברחבי העולם. ההסכמים האסטרטגיים עם מדינות המערב, במיוחד ארה"ב, נשארים קריטיים להגנתה של ישראל, תוך שהיא מחפשת להרחיב את השותפויות עם מדינות נוספות, בעיקר באסיה, אפריקה ודרום אמריקה.
יחד עם זאת, האתגר המרכזי של ישראל בזירה הבינלאומית נותר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. פתרון הסכסוך נשאר מרכזי בהיבטים רבים של הדיפלומטיה הישראלית, ובו תלוי גם המשך התפתחות הקשרים עם חלק מהמדינות בעולם, במיוחד באירופה ובמזרח התיכון.
מלחמת ״חרבות ברזל״ שמתנהלת נכון ליום כתיבת מאמר זה שמה על הפרק את הלגיטימציה של ישראל מול כמה מבנות בריתה שמעדיפות להישאר פוליטיקלי-קורק (לרצות את קהילות הבוחרים שלהם) מאשר לדבוק בתמיכה בישראל. אך, כשערפל המלחמה יתפוגג, בנות הברית יוכלו להעריך מחדש את החלטתן ולייצב שוב את יחסיהם עם ישראל.
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
