בעולם הדיגיטלי, מחיר השתיקה הוא לעתים קרובות החופש שלך.
חוקר הסייבר טימסוקס ויילס
האקינג כבר מזמן לא שייך רק לסרטים שבהם האקר מסתורי יושב מול מחשב בחדר חשוך ומנסה לפרוץ לכספת ממשלתית. היום האקינג הוא חלק בלתי נפרד מהשיח הטכנולוגי והחברתי, תופעה שמשפיעה על עסקים, ממשלות, משתמשים פרטיים ועל הדרך שבה כולנו מנווטים בתוך המרחב הדיגיטלי.
אבל לפני שמתחילים לצלול, כדאי להבין מה זה האקר. למרות המוניטין המאיים, המונח מתייחס קודם כל לאדם שמבין לעומק איך מערכות מחשוב עובדות, יודע לפרק אותן, לשנות אותן וליצור מהן משהו אחר. האקינג הוא עולם רחב ורב־גוני, וטמון בו הרבה יותר ממה שנראה מבחוץ.
למה בכלל עושים את זה?
כשמדברים על האקינג, אחת השאלות הראשונות שעולות היא למה האקרים עושים את מה שהם עושים. ברוב המקרים זה שילוב של מניעים. יש כאלה שמחפשים כסף. יש כאלה שמחפשים שליטה. ויש כאלה שפשוט אוהבים לפתור בעיות מורכבות. מבחינתם זו לא בהכרח עבירה אלא אתגר טכנולוגי, משהו שדורש יצירתיות, תחכום וסבלנות.
אפשר לומר שזה לא רק שלילי: חלקם משתמשים בידע הזה לטובת החברה, חלקם למטרות פיננסיות וחלקם פשוט כי הם נהנים מהאתגר. וזה בדיוק מה שהופך את הנושא לכל כך מסקרן ולפעמים גם מאיים, בעיקר כשמתחילים להבין עד כמה התקפות סייבר ופשיעת סייבר הפכו לשגרה.
ואיך זה מתחבר לעולם הרחב יותר של התקפות סייבר ופשיעת סייבר, ומה זה מתקפת סייבר בכלל? מתקפה כזו היא פעולה שמטרתה לפגוע, להשפיע, להשבית או לגנוב מידע ממערכת מחשוב. זה יכול להיות עסק קטן, חברה בינלאומית או אפילו ממשלה. מתקפות סייבר בעולם מתרחשות מדי יום, וחלקן מגיעות לכותרות בגלל הנזק שהן גורמות.
פריצה למטרות רווח: הצד הכלכלי של האקינג
אחד המניעים הנפוצים ביותר הוא כסף. פריצות כופרה, למשל, הפכו לכלי עבודה מרכזי בארגוני פשיעת סייבר. האקרים חודרים למערכת, מצפינים את המידע ומבקשים כופר תמורת שחרורו. ההצלחה שלהם מסתמכת על כך שהקורבן לא יכול לחזור לשגרה בלי הנתונים.
דוגמה מפורסמת לכך היא WannaCry, מתקפת סייבר שהפכה לתקדים בינלאומי. היא השתמשה בפרצה במערכות Windows כדי להתפשט במהירות, פגעה ברשתות ממשלתיות, בבתי חולים ובאוניברסיטאות והמחישה לעולם כמה מתקפות סייבר בעולם יכולות להיות הרסניות. היא גם הדגישה כמה חשוב להשקיע באבטחת מידע וסייבר.
כמובן שכופר אינו הדרך היחידה להרוויח. יש האקרים שמייצרים קוד זדוני ומוכרים אותו לקבוצות אחרות. יש כאלה שפורצים למסדי נתונים ומוכרים פרטים אישיים ברשת האפלה. ויש כאלה שמנצלים תמונות וקבצים כדי לסחוט אנשים פרטיים. פשיעת סייבר הפכה לשוק ענק וכלכלי, והמוטיבציה הכלכלית רק הולכת וגדלה.
חובבנים פורצים מערכות; מקצוענים פורצים אנשים.
ברוס שנייר, קריפטוגרף אמריקני
לא רק כסף: פריצה לשם כוח
לא כל האקינג הוא כלכלי. לפעמים המטרה היא השפעה, שליטה או יתרון אסטרטגי. בעולם העסקי זו יכולה להיות גניבת סודות מסחריים. בעולם הפוליטי מדובר לעיתים בריגול דיגיטלי. ממשלות מפעילות יחידות סייבר מקצועיות, חלקן פועלות באופן מוצהר וחלקן מתחת לרדאר. מתקפות סייבר בעולם בין מדינות הפכו לחלק בלתי נפרד מעימותים מודרניים.
שיטות התקיפה מגוונות. הזרקות SQL, למשל, הן דרך נפוצה לחדור לבסיסי נתונים ולשלוף מידע. תקיפות XSS מאפשרות להאקר לגרום למשתמשים לבצע פעולות בלי שהם מודעים לכך. התקפות כוח גס מנסות לנחש סיסמה באמצעות אינספור שילובים. תקיפות DDoS מציפות שרתים עד שהם קורסים.
וכאן נכנס גם נושא אבטחת מידע וסייבר: הארגונים יודעים שהאיומים מתפתחים כל הזמן ולכן משקיעים יותר ויותר בכלים להקשחת מערכות, זיהוי חדירות ומניעת נזקים. רוב המתקפות שאינן נועדו לגנוב כסף הן כאלה שמנסות להשיג יתרון אסטרטגי מצד מדינה או ארגון. הנזק למערכות קריטיות יכול להיות עצום.
אחת התכונות שחוזרות אצל האקרים היא היכולת לחשוב הפוך מהמקובל. במקום לשאול איך המערכת אמורה לעבוד, הם שואלים איך היא עלולה להישבר. זהו בדיוק המקום שבו מתחילים לגלות חולשות, ולעתים להגיע לפתרונות יצירתיים במיוחד.
פריצה לשם נזק
מנגד, ישנן קבוצות של האקרים שלא מחפשים לא כסף ולא שליטה, אלא פשוט רוצים לגרום בלגן. זה יכול להיות שיבוש שירותים, השבתת אתר, מחיקת קבצים או שינוי תוכן ברשתות חברתיות. מבחינתם, הבלגן והכאוס הוא המטרה, מעין אנרכיה דיגיטלית שכל מטרתה היא לזעזע את המערכת.
יש גם פריצות שמונעות מנקמה. מישהו נעלב, נפגע, כועס, ומחליט לפרוץ לחשבון של אחר כדי להביך אותו או לשבש לו את החיים. זה קורה ברמות אישיות בין אנשים פרטיים וגם בין קבוצות. זה אולי נראה קטן, אבל לפעמים ההשלכות יכולות להיות הרות אסון ממש.
גם כאן מדובר בחלק בלתי נפרד מהתופעה הרחבה של התקפות סייבר ופשיעת סייבר. פריצות קטנות של משתמשים בודדים הן חלק מהאקוסיסטם הרחב של תקיפות סייבר בעולם, ומראות עד כמה קל להשתמש בכלים זמינים כדי לגרום נזק אמיתי.
כחלק מהריחוק בין סוגי האקרים שונים, נושא התקפות סייבר על ישראל מקבל מקום משמעותי בשיח הציבורי. לישראל יש תשתיות תקיפה והגנה מפותחות, אך היא גם יעד מרכזי. כל מתקפה כזו מלמדת משהו חדש על האקינג ועל הדרך שבה מדינות מגנות על עצמן.
האקטיביזם הדיגיטלי, הצד החברתי של ההאקינג
לא כל האקרים פועלים ממניעים שליליים. יש גם כאלה שלא מנסים לפגוע אלא לשנות. האקטיביסטים הדיגיטליים משתמשים ביכולות שלהם כדי להפנות זרקור לעוולות חברתיות, פוליטיות או מוסריות.
בהאקינג קהילתי, אנשים מתאספים כדי ללמוד יחד איך לכתוב קוד יצירתי, לפענח תקלות, ולמצוא דרכים לשפר מערכות קיימות. זו סביבת לימוד מרתקת שמבוססת על שיתוף, ולא על תחרות. דרך זו הפכה רבים לאנשי סייבר מקצועיים.
מקרים כמו הפריצה ל־Ashley Madison על ידי קבוצת Impact Team מדגימים היטב את הגבול המטושטש בין ביקורת חברתית לבין עבירה פלילית. מצד אחד, הם טענו שהם פועלים נגד התנהגות לא מוסרית. מצד שני, הם חשפו מידע אישי של מיליוני משתמשים. האקטיביזם הדיגיטלי חי תמיד במקום שבין טוב לכאוס.
יש גם פעולות קטנות יותר, כמו הפניית אתר loser.com אל דף הוויקיפדיה של מנהיג פוליטי. הן לא גורמות לנזק ממשי אך מצביעות על הנכונות של האקרים להשתמש בתשתיות דיגיטליות כדי לשדר מסר.
פריצה למטרות אבטחה, האקרים בצד של הטובים
מעבר להאקרים שעובדים לבד או בקבוצות חתרניות, יש גם האקרים שמשמשים חלק אינטגרלי מתעשיית ההגנה הדיגיטלית. אלו הם אנשי המקצוע שמנסים לאתר פרצות במערכות כדי למנוע מתקפות עתידיות. הם בוחנים תוכנות, מחפשים חולשות, ומדמים מתקפות אמיתיות כדי לראות מה קורס.
| זהויות של האקרים |
|---|
| White hat hackers: האקרים "כובע לבן", האקרים אתיים שפועלים לטובה. |
| Black hat hackers: האקרים "כובע שחור", האקרים זדוניים ולא אתיים. |
| Grey hat hackers: האקרים "כובע אפור", נמצאים איפשהו באמצע בין כובע לבן לכובע שחור. |
| Red hat hackers: האקרים "כובע אדום", סוג של רובין הוד של עולם ההאקינג. |
| Blue hat hackers: האקרים "כובע כחול", האקרים שמספקים שירותים חיצוניים. |
| Green hat hackers: האקרים "כובע ירוק", האקרים מתחילים ללא ניסיון. |
האקרים ירוקים, שהם מתחילים, מגיעים לאירועי האקתון ומפתחים מיומנות תוך כדי התנסות. האקרים כחולים, שהם כבר תותחים בתחום, מועסקים על ידי חברות גדולות או מוזמנים להשתתף בבדיקות של מערכות לפני השקה. הם לא פושעים אלא שומרי סף.
התעשייה הזו הולכת וצומחת. מתקפות סייבר בעולם גורמות לכל חברה, קטנה כגדולה, להבין שאי אפשר להישאר שאננים. גם אם אין לכם מה להסתיר, תמיד יש מי שמחפש לנצל את הפירצה הקטנה ביותר.
האקינג הוא לא טוב או רע, אלא מציאות מורכבת
כשמסתכלים על התמונה הגדולה, האקינג הוא לא דבר אחיד. זו תופעה רחבה שמכילה סוגים שונים של אנשים, מטרות ותוצאות. חלקם פועלים מתוך סקרנות, חלקם מחפשים רווח, חלקם רוצים להשפיע וחלקם פשוט משתעממים.
אבל מה שבטוח הוא שהאקינג הוא חלק בלתי נפרד מעולם המחשבים, ואיתו מגיעה גם העלייה המתמדת בהיקפי התקפות סייבר ופשיעת סייבר. ככל שהעולם הופך דיגיטלי יותר, גם מתקפות סייבר בעולם הופכות מתוחכמות יותר, מסוכנות יותר ונפוצות יותר.
המודעות, ההבנה וההשקעה באבטחת מערכות הן הדרך שלנו להתמודד עם המציאות הזו. וכמו בהרבה תחומים טכנולוגיים, הכל מתחיל בהבנה. ברגע שמבינים מי עומד מאחורי התקיפות, למה הן קורות ואיך הן מתבצעות, קל יותר להיערך ולפעול נכון.
Résumer avec l'IA :
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
