חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים, שלושת החגים המרכזיים ביהדות, יחד עם חג השבועות וסוכות. שלושתם נקראים "רגלים" משום שבעבר נהגו לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא חל בחודש ניסן, בחודש האביב.
חג הפסח מסמל את יציאת בני ישראל מעבדות לחרות במצרים, אירוע מכונן בתולדות עם ישראל. זהו חג של משפחה, קהילה, שמחה, אוכל טוב, וגם קצת עייפות, שכן ליל הסדר נמשך לעיתים שעות ארוכות אל תוך הלילה. בליל הסדר אנחנו מספרים את סיפור יציאת מצרים, שרים שירים, אוכלים מאכלים מיוחדים, והכי חשוב – שותים ארבע כוסות יין.
החג נחגג במשך שבעה ימים (או שמונה ימים בקרב קהילות יהודיות מחוץ לישראל), וכולל בתוכו שני לילות של חגיגות גדולות, בהן המשפחה כולה מתאספת לסעודה חגיגית וטקסים מיוחדים. אז למה שותים 4 כוסות יין בפסח? ומה הקטע עם ארבעת הבנים? כל כך הרבה שאלות על מנהגי ליל הסדר וחג הפסח, ולנו יש את התשובות עבורכם!
מתי פסח בכלל?
כיאה ללוח השנה העברי, חג הפסח חל תמיד באותו תאריך - ליל ט"ו בניסן - ונמשך שבעה ימים. יום זה חל ביום החמישה עשר בחודש ניסן, לפי הלוח העברי. חודש ניסן הוא החודש הראשון בלוח השנה העברי, זאת על אף שלפי סדר חודשי השנה במקרא, הוא החודש השביעי.
השנה, 2025, חג הפסח יחול בתאריכים 12-20 באפריל. חשוב לזכור כי ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג, והוא אחד השיאים של חג הפסח, ליל זה הוא זמן של התכנסות משפחתית, קריאת ההגדה, אכילת מצות ומרור, ושתיית ארבע כוסות יין.
ארבע כוסות יין בפסח: למה דווקא ארבע?
ליל הסדר הוא לילה מיוחד במינו. בלילה זה אנו מקיימים מצוות רבות שהופכות אותו ללילה שכולו קודש. אנחנו יושבים סביב שולחן החג, קוראים מההגדה, אוכלים מצות ומרור, ושותים ארבע כוסות יין. אבל למה שותים 4 כוסות יין בפסח בעצם? יש לכך כמה סיבות:
- כנגד ארבעה לשונות של גאולה: בתורה כתוב "וגאלתי אתכם", "והצלתי אתכם", "ופדיתי אתכם", ו"ולקחתי אתכם". כנגד ארבע לשונות אלו, אשר כל אחת מהווה שלב חשוב בתהליך הגאולה, אנו שותים ארבע כוסות יין.
- כנגד ארבעה עולמות: ישנם ארבעה עולמות: עולם הזה, עולם הבא, עולם יצירה, ועולם עשייה. כנגד ארבעה עולמות אלו, אשר כל אחד מהווה חלק מההוויה הקוסמית, אנו שותים ארבע כוסות יין.
- כנגד ארבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב ומשה. כנגד ארבעה אבות אלו, אשר בזכותם אנו עם ישראל קיימים, אנו שותים ארבע כוסות יין.
מי הם ארבעת הבנים בהגדה?
בליל הסדר אנו קוראים בהגדה של פסח על ארבעה בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. כל אחד מהם שואל שאלה אחרת על ליל הסדר, וכל אחד מקבל תשובה שונה. אבל מי הם ארבעת הבנים האלה בעצם? האם מדובר בדמויות היסטוריות שהתקיימו, או שמא מדובר במטאפורה שנועדה להסביר את משמעות ההגדה?
כנגד ארבעה בנים דיברה התורה - ארבעה בנים אלו, כפי שהם מופיעים בהגדה, אינם דמויות היסטוריות קונקרטיות, אלא טיפוסים שונים של אנשים, שכל אחד מהם מייצג גישה שונה ליהדות וליציאת מצרים.
ארבעת הבנים בהגדה מלמדים אותנו כיצד לפנות לכל אחד מהם בצורה המתאימה לו. עם החכם יש לנהל דיון מעמיק, עם הרשע יש להתעמת, לתם יש לספק הסבר פשוט, ועם זה שאינו יודע לשאול יש לפתוח שיחה. אז כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, אבל מה הם אומרים בעצם? בואו נראה:
חכם
חכם שואל "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם?".
הבן החכם הוא אינטלקטואל שרוצה ללמוד, להעמיק ולהבין את המשמעות של החג, ולכן התשובה היא פירוט של המצוות והחוקים.
רשע
רשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?".
הבן הרשע הוא אדם ציני שמזלזל בחג ומתנגד למסורת ולערכים של החברה, ולכן התשובה היא שהוא לא חלק מהחגיגה, ושהוא בעצם מורד.
תם
תם: שואל "מה זאת?".
הבן התם הוא אדם שאינו בקיא בפרטים, אך הוא כן רוצה ללמוד ולהבין. התשובה היא סיפור יציאת מצרים בקצרה.
שאינו יודע לשאול
הבן שאינו יודע לשאול הוא אדם אדיש שאינו מגלה עניין בחג או בלימוד התורה ואין לו שאלות כלל, ולכן אנו פותחים בשבילו את השיחה ומספרים לו על יציאת מצרים.
צלחת פסח: מה יש בה ומה מסמל כל דבר?
אחד המרכיבים המרכזיים ביותר בליל הסדר הוא קערת ליל הסדר, הידועה גם בתור צלחת הפסח הססגונית, ובה שישה סימנים. כל אחד מהסימנים האלה מספר סיפור ומוסיף רובד נוסף למשמעות החג. זרוע, למשל, מסמלת את קרבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש, ומזכירה לנו את המסירות וההקרבה של בני ישראל לאלוהים.
ביצה, מסמלת את חג הקורבן ואת אבלות יום טוב הראשון של החג, ומזכירה לנו את השמחה והעצב המעורבבים זה בזה. מרור, מסמל את המרירות של השעבוד במצרים, ומזכיר לנו את המחיר ששילמו אבותינו עבור חירותם. כרפס, ירק שאנו טובלים במים מלוחים, מסמל את התחלת האביב, ומזכיר לנו את ההתחדשות והפריחה שמביאה איתה העונה.
חרוסת, תערובת של פירות ויין (בהופעת אורח נוספת), מסמלת את הטיט שבו שבנו את פירמידות במצרים, ומזכירה לנו את עבודת הפרך והקושי של בני ישראל שהיו עבדים במצרים. חמץ, חתיכת מצה שאנו אוכלים בסוף הברכות, היא אומנם אינה חלק מצלחת הסדר, אך היא למעשה משמשת כ-"לחם" שנאכל במקום חלה, המשמשת כלחם המרכזי בארוחות השבת והחגים.
כל הסימנים הללו, יחד עם המאכלים הנוספים שאנו אוכלים בפסח כמו מרק עוף, קניידלעך, גפילטע פיש, ומאכלים שונים ומגוונים אחרים, יוצרים חוויה קולינרית ורוחנית עשירה ומגוונת. חג הפסח הוא חג של מאכלים מיוחדים, ואנו נמנעים מאכילת חמץ, שהוא כל מאכל שעבר תהליך של החמצה, כמו לחם, עוגות, ועוד. אבל מה כן מותר לאכול בפסח?
אוכל בפסח - לא כזה מסובך
לפני פסח, קיים מנהג של מכירת חמץ בפסח, בו אנו מוכרים את כל החמץ שברשותנו לגוי, כדי שלא יהיה לנו חמץ בבית במהלך החג. מכירת חמץ בפסח היא זכר ליציאת מצרים, כשבני ישראל יצאו ממצרים ולא הספיקו להתפיח את בצקם, ולכן אכלו מצות. בנוסף, קיים מדרש המסביר כי חמץ מסמל את היצר הרע, ולכן אנו נפטרים ממנו לפני פסח כדי להתחיל את החג בלב נקי ובנפש טהורה.
רבים נוטים לחשוש מהחג במחשבה שלא יהיה להם מה לאכול בפסח, אבל העובדה היא, שחג הפסח מציע שפע של מאכלים מסורתיים וטעימים. בליל הסדר, נהוג לאכול מרק עוף עם קניידלעך (כופתאות ממצה), גפילטע פיש (קציצות דגים), צלי בשר, עוף בתנור, תפוחי אדמה, ירקות מאודים או אפויים, סלטים רעננים וקינוחים כשרים לפסח כמו עוגות קוקוס או שוקולד ללא קמח.
רוצים מתכון קל ומהיר לאחד מהמאכלים הכי אייקונים של חג הפסח? הנה מתכון למרק עוף עם קניידלעך - טעים, מנחם ופשוט להכנה!
מרק עוף עם קניידלעך (כופתאות ממצה)
מרכיבים:
עוף שלם או חלקי עוף (כמו כרעיים או שוקיים)
ירקות למרק (גזר, בצל, סלרי, פטרוזיליה)
מים
מלח, פלפל
לקניידלעך:
קמח מצה
ביצים
מרגרינה או שמן
מים חמים
מלח, פלפל
אופן ההכנה:
- מבשלים את העוף עם הירקות במים עד שהעוף מוכן.
- מוציאים את העוף והירקות מהמרק, ומתבלים את המרק במלח ופלפל.
- בקערה נפרדת, מערבבים את מרכיבי הקניידלעך לתערובת אחידה.
- יוצרים כופתאות קטנות מהתערובת, ומבשלים אותן במרק הרותח עד שהן צפות.
- מגישים את המרק עם הקניידלעך.
אז לפני שאתם נכנסים להיסטריית הניקיונות והבישולים לקראת חג הפסח, זכרו שמשמעות החג היא לצאת מעבדות לחירות ולא להיפך! השתדלו להזכיר לעצמכם ליהנות מהאווירה, המשפחתיות והמאכלים הנהדרים שיש לפסח להציע. ותרשמו לעצמכם את התאריכים הבאים ביומן:
פסח יחול בימים י"ד-כ"ב בניסן תשפ"ה, שיתורגמו לתאריכים ה- 12 באפריל עד ה-20 באפריל 2025.
מתי בדיקת חמץ? השנה בדיקת חמץ תתקיים בערב חמישי, ה-10 באפריל 2025.
מתי שריפת חמץ? שריפת חמץ תתקיים בבוקר שישי, ה-11 באפריל 2025.
לסכם באמצעות AI:
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
