בתחילת המאה ה-20 נדמה היה שהעולם כולו מתקדם קדימה. טכנולוגיות חדשות, תעשייה משגשגת, ואמונה עמוקה בשלום מתמשך. ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה: מאבק עולמי שהביא לרעידת אדמה פוליטית, חברתית וטכנולוגית שגרמה להרס חסר תקדים והשאירה את האנושות המומה.
בין השנים 1914 ל-1918 נהרגו למעלה מ-35 מיליון בני אדם, אימפריות עתיקות קרסו, ויבשת שלמה התכסתה בעשן ובאבק. כדי להבין איך זה קרה, כמו תמיד, צריך לחזור להתחלה ולבחון את הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ולהבין מה היו תוצאות מלחמת העולם הראשונה.
הדרך למלחמת העולם הראשונה
עוד לפני 1914, אחד האירועים היסטוריים בעולם התחיל באירופה והיה כמו חבית חומר נפץ שמחכה לניצוץ. שלוש אימפריות, העות’מאנית, הפרוסית ובית רומנוב ברוסיה, שמרו על איזון עדין אך שברירי. פרוסיה, שכללה חלקים מגרמניה, פולין ומזרח רוסיה, התחרתה בצרפת ובבריטניה על עוצמה ותהילה.
האימפריה האוסטרו-הונגרית, מונרכיה כפולה ומסובכת, שלטה על דרום-מזרח אירופה. לא כל תושביה קיבלו את השלטון הזה ברצון, והלאומיות הסלאבית הלכה וגברה. בבלקן רחשו מאבקים לעצמאות, ואילו האימפריה העות’מאנית, שאיבדה מכוחה, ניסתה להחזיק את מה שנותר ממנה.
בינתיים, באירופה המערבית, ניסה הקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק לאזן בין כוחות על ידי “ברית הקיסרים”, ברית בין גרמניה, רוסיה ואוסטרו-הונגריה, כדי למנוע מצרפת להתחזק מחדש אחרי ימי נפוליאון. אך כשהחשדנות בין הצדדים גברה, נוצרה הברית המשולשת: גרמניה, אוסטרו-הונגריה ואיטליה.
מן העבר השני נחתמו ההסכמים בין צרפת, רוסיה ובריטניה, תחילה “ה-Entente Cordiale” בין צרפת לבריטניה, ובהמשך ההסכם האנגלו-רוסי. כך נולדה ההסכמה המשולשת. לכאורה היה שלום, אך כל צד נערך למלחמה. מרוץ חימוש חסר תקדים התנהל, כל מדינה ציידה את צבאה בטנקים, ספינות קרב ומטוסים. עד 1914 כבר עמדו שתי בריתות ענק זו מול זו, מוכנות להתלקחות הגדולה.
אז איך כל זה הוביל למלחמה?
אם אי־פעם שוב תפרוץ מלחמה באירופה, היא תבוא כתוצאה מאיזה מעשה שטות מוחלטת בבלקנים.
אוטו פון ביסמרק
כדי להבין את הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, צריך להסתכל על אירופה שלפני 1914. היבשת הייתה רוויה במתחים, בריתות חשאיות ומאבקי יוקרה. המתיחות בין סרביה לאוסטרו-הונגריה הייתה אחת הנקודות הנפיצות ביותר. סרביה חלמה להקים מדינה סלאבית גדולה, בעוד אוסטרו-הונגריה שלטה על בוסניה, אזור שבו חיו רבים מבני העם הסרבי.
ואז הגיע האירוע ששינה הכול: ב-28 ביוני 1914, בסרייבו, התנקש סטודנט סרבי בשם גברילו פרינציפ בחייו של יורש העצר האוסטרי, הארכידוכס פרנץ פרדיננד, ואשתו סופי. היריות הללו היו הניצוץ שהצית את החבית האירופית כולה.

התוצאה הייתה תגובת שרשרת מיידית. ההתנקשות נתנה לאוסטרו-הונגריה עילה להאשים את סרביה, והיא הגישה לה את “אולטימטום יולי”, דרישות בלתי אפשריות שנועדו להצית את הסכסוך. רוסיה מיהרה להגן על סרביה, גרמניה הצטרפה לבת בריתה אוסטרו-הונגריה, ובריטניה וצרפת נקראו לדגל.
חשוב להבין: הרצח היה רק הטריגר. מאחורי הקלעים פעלו כוחות עמוקים בהרבה: לאומנות קיצונית, מאבקי כוח בין אימפריות, ומרוץ טכנולוגי וצבאי שיצר תחושת עליונות אצל כל צד. כך, מתוך גאווה, פחד וחוסר אמון הדדי, התגלגלה אירופה כולה לתוך מלחמת העולם הראשונה, “המלחמה הגדולה” כפי שכונתה אז.
כשהמלחמה מתפשטת: כולם בפנים
בסוף יולי 1914 הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על סרביה, ושרשרת תגובות דומינו לא איחרה לבוא. רוסיה התגייסה לעזרת סרביה, גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה, צרפת התערבה, ובריטניה הצטרפה לאחר שגרמניה פלשה לבלגיה הנייטרלית.

תוך זמן קצר הפכה מלחמת העולם הראשונה ממאבק מקומי בבלקן למלחמה כלל-עולמית. חיילים מכל קצוות תבל נשלחו להילחם: הודים, אוסטרלים, ניו-זילנדים, אפריקאים ואמריקאים, כולם השתתפו בשדות הקרב של אירופה.
אחת הסיבות שהמלחמה הזו הייתה שונה מכל מה שהעולם ראה לפני כן הייתה הטכנולוגיה. מקלעים, רימונים, טנקים, צוללות, גז רעיל ומטוסים הפכו את שדה הקרב למכונת מוות מודרנית.
החיילים חיו בתעלות בוץ, ספגו קור, רעב ומחלות, ולעיתים קרובות איבדו חיים לשווא בשביל כמה מטרים של אדמה. המונח "מלחמת חפירות" נולד אז, והוא סימל את חוסר התוחלת שבקרבות.
חזיתות חדשות, מדינות חדשות
הלחימה לא התרחשה רק באירופה, היא הייתה מלחמת עולם של ממש, שהתפשטה כמעט לכל יבשת וגם לימים הפתוחים. מלבד החזיתות באירופה, התפשטה הלחימה גם לאפריקה, אסיה והמזרח התיכון. באפריקה נלחמו כוחות בריטיים וצרפתיים בכוחות גרמניים. באסיה כבשה יפן את המושבות הגרמניות בסין ובפסיפיק:
אסיה
לגרמניה היו שטחים נרחבים בסין ובאיים שנקראו אז "סמואה הגרמנית". ניו זילנד ואוסטרליה כבשו אותם, וכן את האי שיקרא לימים "ניו בריטניה".
יפן כבשה אזורים במיקרונזיה ואת עיר הנמל צ’ינגדאו בצפון-מערב סין, שגם הם היו טריטוריות גרמניות.
אפריקה
מרבית היבשת הייתה מחולקת בין המעצמות האירופיות, ועתה נלחמו המושבות זו בזו.
צרפת ובריטניה כבשו את טוגולנד וקמרון מידי הגרמנים.
הגרמנים בדרום-מערב אפריקה תקפו את דרום אפריקה, שם חנו כוחות בריטיים. הקרבות נמשכו עד סוף המלחמה.
הודו
למרות ניסיונות גרמניים לעורר מרידות, הודו נותרה נאמנה לבריטניה. יותר ממיליון חיילים הודים שירתו באפריקה, באירופה ובמזרח התיכון, תוך תקווה לזכות בעצמאות, תקווה שלא התממשה גם לאחר סיום הלחימה.
בינתיים, בצפון אמריקה, ארצות הברית נותרה ניטרלית עד 1917. רק כאשר גרמניה החלה להטביע ספינות נוסעים אמריקאיות והציעה למקסיקו להצטרף אליה נגד האמריקאים, החליטה ארצות הברית להצטרף לצד מדינות ההסכמה. כניסתה של אמריקה למלחמה סימנה תפנית משמעותית והכריעה את הכף לטובת בעלות הברית.
תוצאות מלחמת העולם הראשונה
כאשר האש שככה ב-1918, העולם כבר לא היה אותו עולם. תוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה היו הרסניות, אך גם מעצבות את המאה כולה.
האימפריות הגדולות קרסו: גרמניה איבדה את כוחה, האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה, והאימפריה העות’מאנית חדלה להתקיים. רוסיה עברה טלטלה אדירה עם פרוץ המהפכה הרוסית בשנת 1917, שהובילה להקמת ברית המועצות.

באירופה נחתם "הסכם ורסאי" שקבע את סיום המלחמה והטיל על גרמניה אשמה כוללת ופיצויים עצומים. התוצאה הייתה תחושת השפלה וזעם בקרב העם הגרמני, רגשות שהפכו בהמשך לקרקע פורייה לעלייתו של היטלר ולכינונה של גרמניה הנאצית. במובן הזה, אפשר לומר שתוצאות מלחמת העולם הראשונה היו גם אחד הגורמים הישירים למלחמת העולם השנייה.
שינוי עולמי: פוליטי, חברתי וטכנולוגי
מלבד השינויים המדיניים, המלחמה השפיעה עמוקות על פני החברה. נשים יצאו לשוק העבודה במקומם של הגברים שגויסו, דבר שהניח את הבסיס למאבקים עתידיים לשוויון זכויות. הטכנולוגיה, שהתפתחה במהירות בתקופת הקרבות, הפכה אחר כך למנוע של התקדמות אזרחית. מטוסים, רדיו, מכוניות ותעשיות כבדות, כולם צמחו מתוך הצורך הצבאי.
מלחמת העולם הראשונה הייתה הטבח הענקי, רצחני ורשלני ביותר שאי פעם התרחש על פני האדמה.
הסופר ארנסט המינגווי
אך המחיר היה עצום לאין-שיעור. יותר מ-35 מיליון אנשים ברחבי העולם, ובעיקר על אדמת אירופה, נהרגו או נפצעו, ערים שלמות נמחקו כליל, וכלכלה עולמית שלמה קרסה בעקבות המלחמה הארורה. בתוך כל זה, רבים באירופה האמינו שזו באמת הייתה "המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות". עם זאת, למרבה הצער, הם טעו.
לקחים ותובנות: מה למד העולם
כשבוחנים היום את הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ואת תוצאות מלחמת העולם הראשונה, קשה שלא להתרשם מהאופן שבו טעויות אנוש קטנות, יוהרה רבה ופוליטיקה חסרת אחריות הובילו לאחת הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה שמוטטו את יבשת אירופה כולה.

המלחמה הוכיחה עד כמה העולם מקושר: סכסוך מקומי קטן יכול להפוך במהירות למלחמה עולמית. היא גם הדגישה את הצורך בארגונים בינלאומיים לשמירה על שלום, וכך הוקם חבר הלאומים, שהיווה בסיס רעיוני להקמת האו"ם בעתיד. אף שהמאה ה-20 ידעה מלחמות נוספות, וביניהן כמובן מלחמת העולם השנייה, הלקחים של 1914 עדיין מהדהדים.
תחילתה של תקופה חדשה
מלחמת העולם הראשונה לא הייתה רק מאבק בין מדינות, היא הייתה, כאמור, רעידת אדמה היסטורית ששינתה את פני האנושות. היא סימנה את סופה של תקופה ארוכה של אימפריות ואת ראשיתו של עידן חדש שבו הלאומיות, המדע והטכנולוגיה הפכו לכוחות המרכזיים בעולם.
הגורמים לפרוץ המלחמה, אם כן, נבעו משילוב של גאווה, פחד ותחרות, ותוצאות מלחמת העולם הראשונה עיצבו את הפוליטיקה, החברה והתרבות של המאה כולה. יותר מ-100 שנים אחר כך, אנחנו עדיין לומדים ממנה, על כוחם של בני אדם לברוא וגם להרוס, על האחריות של מנהיגים, ועל הצורך לזכור שהשלום הוא הישג שיש לשמור עליו כל יום מחדש.









