אתם אולי שואלים את עצמכם מי המציא את השפה האנגלית? השאלה הזאת ללא צל של ספק יושבת לכם בראש ואתם לא מצליחים לישון בלילות בגלל הרהורים בלתי פוסקים על התשובה לשאלה. אוקי נכון, ייתכן ואתם לא עד כדי כך מעסיקים את עצמכם בשאלה הזאת אבל זה לפחות עבר לכם בראש מתישהו? פעם אחת? מישהו…? משהו..?
ובכן, לא ניתן להצביע על ממציא השפה האנגלית היות וזאת לא הייתה עבודה של אדם אחד. לכן, ברשותכם, אשנה מעט את שאלתכם ואשאל מה מקור השפה האנגלית? ולשאלה זו יש תשובה מבוססת יותר.
המקור של השפה האנגלית הוא תהליך מעניין של התפתחות והשפעה של שפות שונות על מנת ליצור את מערכת הדיבור והכתיבה הנפוצה שאנו מכירים כיום. אנגלית בדומה לשפות ותרבויות רבות אחרות, משקף את המסע ההיסטורי של האנושות ואת התקשורת בין תרבויות שונות.
לשפה האנגלית היו מספר מקורות ופיתוחים עד היווצרותה של השפה המודרנית שאנו מכירים כיום. נפרט מעט על כל אחת מהן. חלק מההתפתחויות היו בעלות השפעה רבה יותר מאחרות, אך כל אחת מהן תרמה בצורה כזו או אחרת להיווצרותה של אנגלית מודרנית.
פרוטו-הודו-אירופית (PIE):
אנגלית, בדומה לשפות אירופאיות רבות אחרות, היא בסופו של דבר צאצאית של השפה הפרוטו-הודו-אירופית.
הפרוטו-הודו-אירופית היא שפה היפותטית (כן, כן, קראתם נכון) והדעה הרווחת היא שממנה יצאו שאר השפות ההודו אירופאיות. היא נקראת "פרוטו" (מקור או ראשוני). כי ההנחה היא שהיא השפה המשותפת הקדומה ביותר שממנה יצאו כל השפות ההודו-אירופיות הידועות - אפשר לומר האב הקדמון של השפות. בלשנים לא מצאו שום עדות ישירה ל-PIE, כמו רישומים או טקסטים, אבל הם שיחזרו אותה על ידי השוואת קווי הדמיון והדפוסים בין השפות שלכאורה יצאו ממנה.
האמונה הרווחת היא שדיברו PIE בין סביבות 4500 לפני הספירה עד 2500 לפני הספירה, אם כי חוקרים עדיין מתווכחים ביניהם על הזמן המדוייק ומקום המוצא של השפה.
שבטים גרמאניים (500 לפני הספירה):
שבטים גרמאניים היגרו מיבשת אירופה לאיים הבריטיים, והביאו איתם את שפתם. שבטים אלו כללו את הסכסונים והיוטים. תרומתם של השבטים הגרמאניים לשפה האנגלית היא כנראה המהותית ביותר, שכן הם הניחו את הבסיס לפיתוח של מה שאנו מכירים כיום כאנגלית. הנה כמה דרכים מרכזיות שבהן השפיעו השבטים הגרמאניים על השפה האנגלית:
- אוצר מילים:
למילים בסיסיות רבות באנגלית יש מקורות גרמאניים. מילים הקשורות לחיי היומיום, הטבע, המשפחה והפעולות הבסיסיות מגיעות ברובם מהשפה המדוברת על ידי השבטים הגרמאניים. לדוגמה, למילים כמו ״Drink״, ״Eat״, ״Father״, ״Mother״, ״House״, ״Sleep״, ו-״Water״ יש שורשים גרמאניים.
- דקדוק הליבה:
דקדוק הליבה של האנגלית, כולל מבנה המשפט שלה, צימוד פעלים ושימוש במילות קישור ובמילות יחס, עובר בירושה מאנגלית עתיקה. דקדוק זה משקף את המבנים הדקדוקיים המצויים בשפות הגרמניות המדוברות על ידי השבטים הגרמאניים.
- יצירת מילים:
אנגלית משתמשת במרבית המקרים בתהליך זהה לתהליך יצירת המילים של השפות הגרמניות, כמו ׳הרכבה׳ (חיבור של שתי מילים או יותר ליצירת מילה חדשה, למשל, "מעיל גשם - Raincoat"), ׳גזירה׳ (הוספת קידומות או סיומות למילים קיימות, למשל, "שמח - happy" + "נס - ness" = "אושר - happiness"), ו׳המרה׳ (שינוי מילים ללא הוספת תוספות, למשל, "למסור - to hand" כפועל היוצא משם העצם "hand").
- פונולוגיה:
התנועות (אותיות אהו״י) ודפוסי ההגייה של האנגלית מושפעים מהשורשים הגרמניים שלה. בעוד שתהליך ״שינוי התנועות הגדול״ במהלך התקופה האנגלית התיכונה שינתה את ההגייה של מילים רבות, המערכת הפונולוגית הבסיסית נותרה ברובה גרמנית באופייה.
- אוצר מילים תרבותי וחברתי:
למילים הקשורות לפרקטיקות תרבותיות, לארגון חברתי ולממשל יש לרוב מקורות גרמניים. ניתן לייחס מונחים כמו ״King״, ״Queen״, ״Lord״, ״Peace״, ״Freedom״ אל השפות הגרמניות המדוברות על ידי השבטים.
- שמות מקומות:
שמות מקומות רבים באנגליה הם בעלי מקורות גרמניים, המשקפים את היישובים שהקימו השבטים הגרמניים במהלך נדידתם וכיבושיהם. לדוגמה, שמות המסתיימים ב-"-ham" (שפירושו "בית" או "כפר"), "-ton" (משמעות "מתחם" או "התנחלות"), ו-"-ford" (פירושו "חציית נהר") נפוצים בשמות מקומות באנגלית ובעלי שורשים גרמניים.
כמו שניתן לראות, השבטים הגרמאניים תרמו ליסודה של השפה האנגלית, עיצבו את אוצר המילים, הדקדוק והמבנה הלשוני שלה - שיעורים פרטיים באנגלית לילדים יכלו לעזור לילדיכם להבין את דקדוק האנגלית של ימינו ולעשות השוואה עם אותה תקופה. בעוד שאנגלית עברה שינויים משמעותיים במהלך מאות השנים, במיוחד באמצעות מגע עם שפות ותרבויות אחרות, שורשיה הגרמאניים נותרו ברורים במאפיינים הלשוניים שיעורים פרטיים באנגלית לילדים יכולים לעזור לילדיכם להבין לעמוק את.
אנגלית עתיקה (450-1150 לספירה):
אנגלית עתיקה, הידועה גם כאנגלו-סכסונית, הייתה הצורה הקדומה ביותר של אנגלית מדוברת באנגליה ובדרום סקוטלנד. האנגלית הישנה יצאה מהדיאלקטים המערב-גרמניים המדוברים. היא לא הייתה שפה אחידה אלא מורכבת מניבים אזוריים שונים. ארבעת הניבים העיקריים היו מערב סכסונית, מרסיאנית, נורת'מברית וקנטית. הניב המערב-סכסוני, המדובר בממלכת ווסקס, הפך בסופו של דבר לצורה הספרותית הסטנדרטית של האנגלית העתיקה בשל השפעתם של סופרים בולטים כמו אלפרד הגדול.
הספרות האנגלית העתיקה עשירה ומגוונת, וכוללת מגוון רחב של ז'אנרים. ייתכן ושמעתם על חלק מהיצירות המפורסמות ביותר של הספרות האנגלית העתיקה כמו השיר האפי "Beowulf".
בתקופה זו, לפני שיעורי אנגלית בזום, גם הגיעו המיסיונרים הנוצרים לאיים הבריטיים שהביאו איתם את הלטינית. לטינית תרמה רבות להתפתחות האנגלית העתיקה ואפשר לראות את ההשפעות של הלטינית עד ימינו.
אלפבית אנגלית בשלב זה היה מורכב מאותיות אלפבית "לטיניות". זאת המערכת כתיבה הנפוצה ביותר בעולם המערבי ונמצאת בשימוש במגוון רחב של שפות ותרבויות כיום.
אנגלית תיכונה (1100-1500 לספירה):
בשנת 1066 ויליאם הכובש החליט להישאר נאמן לשמו וכבש את אנגליה. ויליאם הכובש היה שליט הנורמנים (ידועה כיום כנורמנדי בצפון צרפת) והביא איתו את הצרפתית העתיקה לאנגליה. המעמד הגבוה באנגליה אימץ את השפה הצרפתית העתיקה בעוד שהאיכרים דבקו לאנגלית העתיקה. בכך, השפות החלו להשתלב אחת לתוך השניה ויצרו את האנגלית התיכונה או אנגלית ביניים.
בשלב זה, האנגלית העתיקה שהתערבבה עם הצרפתית העתיקה התחילה להיות קרובה מאוד לאנגלית שאנו מכירים כיום. לסקרנים מביניכם, הנה אתגר, חפשו ונסו לקרוא טקסטים באנגלית תיכונה, תבדקו כמה מהטקסט אתם מצליחים להבין. אני משוכנע שלא תבינו את הכל אבל בהחלט כבר תתחילו לזהות מילים.
הדקדוק האנגלי תיכוני עבר פישוט משמעותי בהשוואה לאנגלית עתיקה. מערכת ההטיה, המאופיינת בסיומות מורכבות של שם עצם ופועל, החלה לרדת. סדר המילים נעשה קבוע יותר, כאשר הסדר ׳נושא-שם פועל-שם עצם׳ (הילד הלך הביתה - The boy went home) רווח ברוב המשפטים - שיעור אנגלית עם מורה טוב מדבר על כך לעומק. האנגלית התיכונה ראתה גם את הופעתם של פעלי עזר (Auxiliary verb) וההיבטים מתמשכים (Continuous aspects), המסמנים פעולות מתמשכות (למשל, "I am writing").
אנגלית מודרנית מוקדמת (1500-1700 לספירה):
בתקופה זו חלו שינויים לשוניים, תרבותיים וחברתיים משמעותיים, שסימנו את המעבר מאנגלית תיכונה לשפה שאנו מכירים כאנגלית מודרנית כיום.
תקופה זו היא לא אחרת מתקופת הרנסנס. אנגלית תיכונה עברה שינויים רבים כמו ״Great Vowel Shift״ (שינוי התנועות הגדול), ששינתה את ההגייה של מילים רבות. גם לדפוס היה תפקיד משמעותי בסטנדרטיזציה של השפה. יצירותיו של ויליאם שייקספיר (סוף המאה ה-16 עד תחילת המאה ה-17) כתובות באנגלית מודרנית מוקדמת. וכידוע לומדים אותם בשיעורי ספרות במדינות דוברות אנגלית (ואולי גם כאלו שלא דוברות אנגלית) עד עצם היום הזה.
אחד השינויים הפונולוגיים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של האנגלית, הוא ״The Great Vowel Shift״ שהתרחש בתקופת האנגלית המודרנית המוקדמת. שינוי הדרגתי זה בהגייה של תנועות ארוכות שינה את מערכת הצלילים של השפה האנגלית, והוביל להבדלי הגייה משמעותיים.
האנגלית המודרנית המוקדמת הייתה עדה למאמצים לתקן את האיות והדקדוק, אם כי המוסכמות עדיין היו נזילות בהשוואה לסטנדרטים מודרניים. הסופר האגדי ויליאם שייקספיר והתנ״ך הנוצרי של קינג ג'יימס מילאו תפקידי מפתח בעיצוב נורמות לשוניות באמצעות יצירותיהם. המילונים וספרי הדקדוק האנגליים הראשונים פורסמו בתקופה זו, ותרמו לסטנדרטיזציה הלשונית.
אנגלית מודרנית מוקדמת מייצגת שלב מכריע בהתפתחות השפה האנגלית, המאופיינת בחדשנות לשונית, חיוניות תרבותית והתרחבות גלובלית. מורשתו ממשיכה לעצב את העולם דובר האנגלית ונשארת תחום מחקר חיוני עבור בלשנים, היסטוריונים וחוקרי ספרות.
אנגלית מודרנית (1700 לספירה-הווה):
האנגלית המודרנית ממשיכה להתפתח, ומושפעת מגורמים שונים כמו גלובליזציה, טכנולוגיה וחילופי תרבות. הקולוניזציה הבריטית הפיצה את האנגלית ברחבי העולם, והובילה למספר רב של דיאלקטים ווריאציות.
בסך הכל, השפה האנגלית היא תוצאה של מאות שנים של אבולוציה לשונית, שעוצבה על ידי הגירות, כיבושים, מסחר, ספרות ואינטראקציות תרבותיות. מסעו משקף את השטיח העשיר של ההיסטוריה האנושית. דבר השאר העניק לשפה אוצר מילים עשיר ומורכב. כמה מילים יש בשפה האנגלית אתם שואלים? ובכן, בשפה האנגלית יש כ-250,000 מילים שזה כמעט פי 4 ממספר המילים הקיימות בעברית!
אנגלית מודרנית מציגה מגוון עשיר של דיאלקטים אזוריים, חברתיים ועולמיים. לזנים כמו אנגלית בריטית, אנגלית אמריקאית, אנגלית קנדית, אנגלית אוסטרלית ואנגלית הודית יש מאפיינים ברורים בהגייה, אוצר מילים ודקדוק. בנוסף, שפות פידג'ין (כל שפה חדשה שנוצרת משילוב כמה שפות אחרות לצורך תקשורת בין דוברי השפות הללו) וקריאולי (אנשים בעלי מוצא זר, שנולדו במקום) מבוססות אנגלית התפתחו באזורים שבהם האנגלית הייתה במגע עם שפות אחרות, כמו במקרה של האיים הקריביים ומערב אפריקה.
שינוי השפה ממשיך לעצב את האנגלית המודרנית, מונע על ידי גורמים כמו שינויים תרבותיים, התקדמות טכנולוגית, הגירה וגלובליזציה. ניאולוגיזם, סלנג, ז'רגון והשאלות משפות אחרות תורמים לאבולוציה הדינמית של השפה האנגלית. יתרה מכך, מגע שפה בחברות רב-תרבותיות ורב-לשוניות מביא להופעתם של תופעות וזנים לשוניים חדשים.
הופעתן של טכנולוגיות תקשורת דיגיטליות, בדגש על האינטרנט והרשתות החברתיות, חוללו מהפכה באופן שבו אנשים משתמשים בשפה ומתקשרים איתה. האנגלית המודרנית היא בין היחידות (אך לא היחידה) שהסתגלה וממשיכה להסתגל לדרישות התקשורת הדיגיטלית המודרנית, עם ריבוי של קיצורים, ראשי תיבות, אימוג'י ומימז באינטרנט. כמעט כולנו אפילו המבוגרים שבינו משתמשים או לפחות מכירים מילים כמו ׳LOL׳, ׳OMG׳ ועוד (עדיין לא יצא לי לשמוע מישהו אומר צוב״ק - ״צוחק בקול״ אבל אולי התחלתי כאן טרנד).
אחרי כל זה, אתם בטח חושבים לעצמכם ״שאלנו מי המציא את האנגלית, קיבלנו חפירה על ההיסטוריה״ אבל כמו שניתן לראות, זה היה מאמץ משותף של המון אוכלוסיות ותרבויות לאורך ההיסטוריה שיצרו ושינו את השפה והפכו אותה למה שהיא היום.
אז לאן השפה האנגלית ממשיכה מכאן?
קשה לומר, אבל דפוסים של השפה כבר השתלבו ומשתלבים לתוך עידן האינטרנט והבינה המלאכותית. אפילו לשפות שמיות יש מילים השאולות מן השפה האנגלית או שפות לטיניות אחרות. (טלפון, טלוויזיה, טרנד ועוד).
מי יודע אולי יום אחד, בעוד כמה מאות או אלפי שנים, העולם כולו יחלוק שפה אחת משותפת לכולם בעזרת הגלובליזציה וזמינות למידע. היום לכולם יש גישה לדבר עם כל אחד מסביב לעולם בשפות שנות, אם נעקוב אחר ההיסטוריה של השפה האנגלית, אנחנו נבין שזה לא מחוץ לגבול האפשרי.
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
סקירה, יפה וממצה.
הייתה יכולה להיות מעשירה יותר, לו
היתה סקירה היסטורית של השימוש בשפה.
למשל – ציינת שמימיו של ויליאם הכובש, החלה השפעת השפה הצרפתית . האצולה ובתי המלוכה דברו בעצם צרפתית עתיקה , נדמה לי עד המאה ה-16, בה הוכרזה האנגלית כשפה הרישמית. מי הכריז ? מה קרה מאז להשפעות בין שתי השפות ? וכד'.
תודה.
שלום קובי,
תודה על הביקורת הבונה!
נדאג לקחת את הביקורת לתשומת ליבנו, כשיגיע הזמן לרענן את המאמר.
ביקורות כאלה חשובות לנו ועוזרות לנו להבין מה הקוראים שלנו רוצים או מצפים למצוא במאמרים, תודה.