אם אתם מחפשים כתב יפה באנגלית, חדלו את חיפושכם, כתב מחובר באנגלית (Cursive Writing) הוא סגנון כתיבה בו האותיות במילים מחוברות יחדיו, כלומר, אין הפרדה ביניהם כמו בכתב דפוס. במילים אחרות, הכתיבה בסגנון זה נראית כמו קו רצוף אחד ארוך שמחבר בין כל האותיות ליצירת מילה. לעין הפחות מנוסה זה נראה כמו קשקושים על הדף. אך דבר אחד ניתן להגיד בוודאות לגבי הכתב המחובר וזה שהוא כתב יפה באנגלית ואין פלא שהוא עדיין מופיע על כרטיסי ברכות, שלטים, פרסומות וכו׳.
לשפות שונות יש יחסים שונים עם כתיבה מחוברת, למשל באלפבית הערבי, ניתן למצוא שימוש בכתב מחובר הן בדפוס והן בכתב, בעוד שבשפות אחרות כמו השפות הלטיניות (צרפתית, אנגלית, ספרדית, וכו׳) קיימת הבחנה בין דפוס לבין כתב.
באלפבית העברי, כידוע, אין כתב מחובר, האותיות במילה מופרדות ומשמשות אותנו לכתב דפוס ולכתב יד כאחד - אפשר אולי להתווכח שהרופאים בישראל כותבים בכתב מחובר הרי מי מאיתנו לא קיבל מרשם מהרופא ושבר את הראש על לנסות להבין מה כתוב - זה לא פחות מקשקוש על הנייר. אבל במלוא הרצינות, על אף שיש תיעודים ממכתבים רשמיים בעברית המכילים כתב מחובר ואף הצעות להתחיל לעשות שימוש בכתב מחובר בעברית, אם מדברים במונחים רשמיים - אין כתב מחובר בעברית. אין זה אומר שלא נראה כתב מחובר בעברית בעתיד. בדומה לכתב היד ששימש ברומא העתיקה - ובכן, יש לנו משהו במשותף עם הרומאים אחרי הכל או בעצם היה לנו משהו במשותף כי גם זה השתנה בסוף.
ללמוד לקרוא כתב מחובר זה אתגר בפני עצמו, שלא לדבר על ללמוד איך כותבים באנגלית בכתב מחובר, זאת כבר רמת קושי אחרת לגמרי - תאמינו לי, אפילו דוברי אנגלית שפת אם מתקשים עם כתיבה מחוברת באנגלית בהנחה והם מעולם לא למדו לעשות בה שימוש. אבל כמו כל דבר בחיים, עם קצת רצון וקצת יכולת… נצליח להגיע ליעדים מרשימים, ללמוד לקרוא ואפילו לכתוב כתב מחובר באנגלית.
מי המציא את הכתב המחובר?
לשאול מי המציא את הכתב המחובר לא תהיה השאלה הנכונה היות וזאת לא הייתה עבודתו של אדם אחד בודד או עבודתה של אישה אחת בודדה. הרומאים והיוונים העתיקים היו בין התרבויות הראשונות שעשו שימוש בצורות מסוימות של כתב מחובר. הכתב המחובר בתקופתם היה במידה מסוימת נפוץ בכתיבת חוזים, מכתבים ושיעורים. מאוחר יותר, סגנון זה שימש חוקרים שלמדו את האלפבית הלטיני. בין המאות ה-3 וה-7, סגנון כתב יד זה נעשה מלוטש יותר והאותיות החלו לקבל את צורותיהן הייחודיות שאנו מכירים אותן כיום.
כתבים והסגנונות של הכתב המחובר השתנו מאוד מאז המאה החמישית. במאה השמינית, נזירים יצרו את הכתב הקרולינגי (Minuscula Carolina) - הצורה המוקדמת ביותר של הכתב המחובר הסטנדרטי שאחרים בנו עליה את שאר הסגנונות והגפנים.
הכתב הקרולינגי התפתח במהלך ימי הביניים והפך לסטנדרט המקובל של כתיבה שבה אפשר להעתיק את הכתבים מספרי הקודש הנוצרים. זה הפך לסטנדרט בשביל להנגיש את הספרים בכל רחבי אירופה. הפיתולים שלו הפכו קשים יותר לקריאה עם הזמן, זאת לפני שהרנסנס נכנס לתמונה והחיה את הדרך הקרולינגית. הצורה המוקדמת ביותר של הכתיבה המחוברת שאותה כנראה כן נצליח לזהות (בתור חברה שלא דוברת אנגלית כשפת אם ייתכן וזה עדיין יראה כמו קשקוש בלבוש) נקראת כתיבת Copperplate. הקליגרף טימותי מטלק (Timothy Matlack) כתב את דבריו של תומס ג'פרסון (Thomas Jefferson) האגדי על העותק המקורי של הכרזת העצמאות של ארה״ב באמצעות כתיבת Copperplate.
בימי הביניים, האירופאים קיבלו השראה מהערבים שהשתמשו גם הם בצורת כתב יד שבה כל האותיות היו מחוברות, אז הם התחילו להשתמש בכתב מחובר לכתיבה בלטינית. היות והכתיבה בזמנם נעשתה בעזרת קולמוס (עט נוצה), הכתיבה המחוברת הפכה פופולרית יותר בגלל שזה מנע מהכותבים להרים את הקולמוס מספר פעמים מהדף עבור כל אות ובכך, בעצם הכתיבה המחוברת הפכה את הכתיבה למהירה יותר והכותבים יכלו פשוט ״לרוץ״ עם הכתיבה. - המילה Cursive (קורסיב) מתוארכת למאה ה-18 והיא קשורה למקור לטיני שפירושה ״ריצה״ מלשון לרוץ, לפיכך, Cursive writing.
קיים פולקלור (סיפורי עם) שמספר על המצאת הכתב המחובר מעט לפני המצאת מכונת הכתיבה המסחרית. בתקופה זו אנשים היו רושמים ספרים ומכתבים רבים, ולטובת הכתיבה הם היו משתמשים בקולמוס. היות והכותבים היו צריכים כל פעם להרים את הקולמוס מהדף ולהניח שוב, הקולמוס היה נוטה להישבר, מהלחץ והשחיקה, ולהתיז את הדיו שעליו לכל עבר. למי שלא יודע, כתיבה בקולמוס התבצעה באמצעות טבילת הקולמוס בכסת הדיו. בנוסף, הקולמוס היה מטפטף בתדירות גבוהה כשכותבים היו מרימים את היד מהדף (או הקלף).
ובכן, הפולקלור מספר על איש אחד שהבחין בבעיות הקיימות עם הקולמוס והדיו והחליט להמציא את הכתב המחובר על מנת למנוע את אותם הטפטופים ושבירת הקולמוסים. המצאת הכתיבה המחוברת, בנוסף, הפכה את הכתיבה למהירה יותר היות וכותבים היו חוסכים את הזמן של הרמת היד מהדף בין אות לאות. על אף שזאת רק אגדה אודות מקור הכתב המחובר, זה אינו מופרך לגמרי, אלא מהווה חלק מהאמת אודות התפתחות הכתב המחובר לאורך המאות ואף אלפי שנים. כפי שניתן להבין מהשורה האחרונה, המצאת הכתב המחובר הייתה תהליך של מאות ואף אלפי שנים.
המון סגנונות של כתב מחובר באנגלית הומצאו, שופרו, ונעלמו מן העולם. אין ספק שהטפטוף דיו על הטקסט הייתה סיבה נוספת להתפתחות ושדרוג הכתב המחובר כמו גם מהירות הכתיבה, יופייה וכו׳. יש אינספור תורמים לפיתוח הכתב המחובר והאחרון מביניהם הוא אוסטין פאלמר עם שיטת פאלמר. הרעיון שלו היה להפוך את הכתב המחובר לכתיבה מעשית יותר, יפה פחות, ולהיפטר מהססגוניות המפוארת של ימי הרנסנס. צורת כתיבה זו הייתה פופולרית מאוד בתחילת המאה ה-20 וכנראה ניתן לראות אותה במכתבים ישנים מסבתא וסבא רבא שלכם.
אחרי אלפי שנים, זה מרשים שכתב מחובר שרד למרות ההסתמכות הכבדה שלנו על כתיבה דיגיטלית (כתיבה בעזרת מחשבים) והסרתה של הכתב המחובר מרוב תוכניות הלימודים המודרניות במדינות דוברות אנגלית.
איך כותבים באנגלית בכתב מחובר?
עבור פסקה זאת אני יוצא מנקודת הנחה שהכתיבה שלכם באנגלית היא כבר מבוססת וטובה, ואם לא אז הרי לכם שיטה איך לשפר את האנגלית שלכם תוך כדי שאתם לומדים איך כותבים באנגלית בכתב מחובר.
לימוד כתב מחובר באנגלית כמו הלימוד של פחות או יותר כל דבר בחיים, בראש ובראשונה מצריך תרגול רב. אני ממליץ למצוא מורה פרטי לאנגלית שמנוסה בכתב מחובר ויכול להדריך אתכם אל ההצלחה שלכם. בנוסף לכך, יש לכם גם את האפשרות לקנות חוברות תרגול. חוברות תרגול אלה מאוד דומות לחוברות תרגול שיש לילדים בכיתה א׳ שרק מתחילים ללמוד לכתוב בעברית.
יש להם עמוד שמוקדש לכל אות והם פשוט מתבקשים לכתוב את אותה האות שוב ושוב ושוב… מלא פעמים עד שזה נקלט להם. אז נכון אנחנו אולי לא ילדים בכיתה א׳ (או שחלקנו אולי כן, היי לכם) אבל השיטה היא אותה שיטה וזאת שיטה מנצחת!
אם אתם מטילים ספק בדבר, אתם פשוט צריכים להסתכל על הילדים, אחיינים, אחיות שלכם, ואפילו על עצמכם כשהייתם קטנים ותראו שזאת פשוט נוסחה מנצחת… הרי כולם בסוף הצליחו ללמוד לכתוב לא? תניחו את האגו בצד, תבינו שרק בגלל שילד או ילדה בכיתה א׳ עושים את זה, לא אומר שזה לא מתאים לכם או מתחת לרמה שלכם. אם אתם בכל זאת מתעקשים שזה לא עבורכם אז אני ממליץ לכם לקחת מורה פרטי שיכול לשבת, להסביר, לתקן את הטעויות שלכם, ולתרגל יחד אתכם. ראו הוזהרתם! אתם תראו שהשיטה של המורה תהיה אותה שיטה של… תרגול תרגול תרגול.
אז זה נכון שמורה צמוד יכול לתקן ולשפר לכם את הטעויות הקטנות וסביר להניח שקצב ההתקדמות עם המורה תהיה משמעותית מהירה יותר מאשר אם תנסו ללמוד את זה לבד. בנוסף, כנראה תרגישו יותר מחויבים אם יהיה לכם מורה שיושב לכם על הראש ומכריח אתכם לעשות שיעורי בית ולבוא לשיעורים. אבל בינינו, מורה לא נחוץ בשביל לימוד התחום הזה של השפה.
יש לרשותכם גם המון אתרים וסרטוני יוטיוב שמסבירים בצורה חינמית איך כותבים באנגלית בכתב מחובר. שוב, אתם חייבים לתרגל בשביל להשתפר בזה, אם רק תשבו ותצפו בסרטונים או תקראו את דפי ההסבר, לא תהפכו לכותבי כתב מחובר בדרך פלא. ממש כמו הרמת משקולות, אם פשוט תצפו בסרטון של מישהו מרים משקולות ומסביר איך לעשות את זה בצורה יעילה אני יכול להבטיח לכם שלא תשתפרו בהרמת משקולות. אתם חייבים לאמן את שריר הכתיבה שלכם, זה דורש זמן, זה דורש תרגול. אך אל תהססו לפתוח את הסרטונים האלה ודפי ההסבר, לקחת דף ועט לידכם ולהתחיל להתאמן בכתיבה מול המחשב, זה משמעותית טוב יותר מסתם לשבת ולחלום על כך שיום אחד תהפכו לכותבי כתב מחובר נפלאים. אם אתם רוצים שילדיכם יתחילו ללמוד לכתוב מחובר מגיל צעיר - שיעור אנגלית למתחילים היא הדרך היעילה ביותר.
האם הכתב המחובר רלוונטי גם היום?
בקצרה?… כנראה שלא באמת.
מאז שנות ה-80 נעשה פחות ופחות שימוש בכתיבה מחוברת. זה פשוט מאוד, מאז שהמחשבים הפכו לדבר הגדול החדש, אנשים לא כותבים הרבה בכתב יד. בתי ספר רבים מלמדים כישורי מחשב במקום כישורי כתיבה.
כתיבה ביד עוזר ומפתח את הזיכרון שלנו. זה תקף לכל כתב יד, לא רק לכתב מחובר. הוול סטריט ג'ורנל אומר שיצירה (כתיבה) פעילה של אותיות עם עט או עיפרון מחזקת את מושגי השפה שלנו ועוזרת למוחנו לזכור. זה הרבה יותר יעיל מסתם קריאה ושינון, במיוחד אצל ילדים, לכן אולי שווה לשקול שיעור אנגלית לילדים שלכם. זו הסיבה שכל כך הרבה מורים שמים דגש על הכתבות בכתב יד ומבקשים לרשום הערות על הנייר - הם יודעים שתלמידים רבים ששמים את עט על הנייר נוטים לזכור מושגים טוב יותר.
עם זאת, אנחנו עדיין רואים שימוש בכתיבה מחוברת על כרטיסי ברכות, שלטי חוצות, לוגו לחברות ועוד. הכתב המחובר הפך בימינו למאין סימן של יופי ותחכום. כבר אין צורך בכתב מחובר שישמש אותנו לכתיבה מהירה הודות למחשבים שנכנסו לחיינו. אך זה לא משנה כמה מכשירים דיגיטליים יהיו לנו, נצטרך להשתמש בכלי כתיבה ולכתוב ביד בשלב מסוים. אולי אתם צריכים לכתוב פתק או לסמן משהו בספר. אולי הטלפון שלכם מת, ואתם עכשיו לא יכולים לשמור פגישה חשובה בלוח השנה שלכם. הטכנולוגיה היא טובה, אבל היא לא כל יכולה. אז תלמדו לכתוב באנגלית בכתב מחובר ובמקום אותיות גסות ומרושלת שנראות כאילו חתול שרט את הנייר, תתגאו בכושר הכתיבה שלכם באנגלית.
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
