בכל פעם שאני חושב על משהו, אבל לא מצליח לזכור מה זה היה, אני לא מפסיק לחשוב עד שאני חושב שחשבתי על זה שוב. אני חושב שאני חושב יותר מדי.
ההוגה המודרני קריס ג'אמי
המונח "קוגניציה" מתאר את תהליך עיבוד הידע וההבנה באמצעות מחשבה, ניסיון וחושים. כל פעם שאנחנו משתמשים במוח שלנו, בין אם זה לקרוא, לדבר, ללמוד, לספר בדיחה או לבשל, אנחנו מפעילים את היכולות הקוגניטיביות שלנו. גם פעולות כמו הסקת מסקנות וזיכרון הן ביטוי לקוגניציה.
במשך עשרות שנים, פסיכולוגים מכל רחבי העולם חקרו את התחום הקוגניטיבי ואת הקשרים שלו עם מדעי המוח. אבל איך אנחנו יכולים ללמוד יותר על האופן שבו המוח האנושי מפעיל את הכוחות הקוגניטיביים שלו? אז בלי הקדמות נוספות, בואו נצלול לעומק הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ונגלה מה באמת עומד מאחורי התחום.
מהי הגישה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה?
זה די ברור שהפסיכולוגיה מחולקת לתחומים ותתי-תחומים כדי להקל על הלמידה ולהפוך את החומר לפחות מאיים. החלוקה הזו גם מאפשרת למומחים להחליט באיזה תחום להתעמק. אחד התחומים המרכזיים הוא פסיכולוגיה קוגניטיבית, שעוסקת בתהליכים מנטליים של בני האדם, כגון תשומת לב, שימוש בשפה, זיכרון, תפיסה, פתרון בעיות, יצירתיות והיגיון.
חלק גדול מהמחקר שנעשה בתחום הזה חלחל גם לתחומי פסיכולוגיה אחרים, ואפילו לענפים שונים כמו כלכלה, בלשנות ומדעי הקוגניציה. פסיכולוגיה קוגניטיבית החלה להתפתח בשנות ה-50, כתגובה לצורך להתרחק מההתמקדות הבלעדית בגישת הביהייביוריזם (התנהגותנות).
לעיתים מערבבים בין פסיכולוגיה קוגניטיבית למדעי הקוגניציה ונכנסים לתחומים שנראים קשורים כמו מה זה דיסלקציה או איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז, אך למעשה, יש ביניהן הבדל מהותי: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בעיקר בהיבטים המעשיים של איך בני אדם קולטים, מעבדים ומשתמשים במידע.
מדעי הקוגניציה, לעומת זאת, הוא תחום רחב בהרבה, שמשלב גם תחומים כמו בלשנות, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, מדעי המוח ובינה מלאכותית. כדי להנגיש את התחום ללומדים בימינו, פסיכולוגים חילקו את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לתיאוריות ותחומים ברורים. מהם חלק מהתיאוריות המרכזיות? מיד נפרט.
אילו תיאוריות קיימות בפסיכולוגיה קוגניטיבית?
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מנסה להבין כיצד בני האדם חושבים, זוכרים, פותרים בעיות, מעבדים מידע ולומדים. לאורך השנים, התפתחו מגוון תיאוריות שמסבירות את תפקוד המוח ואת ההתנהגות האנושית, וכל אחת מהן שמה דגש על היבט שונה של תפקוד קוגניטיבי.
הנה סקירה של כמה מהתיאוריות המרכזיות בתחום:
תיאוריית ההתניה הקלאסית (קלאסית – פבלוב)
מוכרת בעיקר בזכות ניסוי הכלב והפעמון של איוואן פבלוב. התיאוריה מדגימה כיצד ניתן ללמד את המוח להגיב באופן אוטומטי לגירוי מסוים, באמצעות קישור חוזר ונשנה לגירוי אחר (למשל: פעמון = אוכל = ריור).
בעוד שמקורה בתחום ההתנהגותי, ההתניה הקלאסית נוגעת גם בתהליכים קוגניטיביים של זיהוי, ציפייה ולמידה אסוציאטיבית.

תיאוריית ההתניה האופרנטית (סקינר)
מבוססת על הרעיון שתגובות מחוזקות ייטה האדם לחזור עליהן, בעוד שתגובות שנענשות – ייחלשו. סקינר חקר כיצד תוצאות (חיזוקים או ענישה) משפיעות על ההתנהגות.
תיאוריה זו מדגישה את הקשר שבין קוגניציה, מוטיבציה וסביבה, ונחשבת בסיסית בהבנת תהליכי קבלת החלטות ולמידה.
תיאוריית האינטליגנציות המרובות / הווארד גארדנר
גארדנר טען שאין רק "אינטליגנציה אחת" (כמו מנת משכל), אלא שמונה סוגים של אינטליגנציות – למשל: לוגית-מתמטית, לשונית, מוזיקלית, גופנית-קינסטטית, בין-אישית ועוד.
התיאוריה מדגישה שתפקוד קוגניטיבי שונה מאדם לאדם, ומעודדת הכרה במגוון דרכי חשיבה ולמידה.
התיאוריה התלת-שלבית של האינטליגנציה / רוברט סטרנברג
סטרנברג הציע מודל הכולל שלושה סוגים של אינטליגנציה:
אנליטית – יכולת לפתור בעיות לוגיות.
יצירתית – הסתגלות למצבים חדשים והפקת רעיונות מקוריים.
מעשית – יישום ידע ופתרון בעיות בחיים היומיומיים.

הגישה הפיאז’טית / ז'אן פיאז'ה
פיאז'ה פיתח את אחת התיאוריות המשפיעות ביותר בפסיכולוגיה ההתפתחותית. הוא טען שהתפתחות החשיבה הקוגניטיבית מתבצעת בשלבים אוניברסליים, מרפלקסים בסיסיים בינקות ועד חשיבה מופשטת בגיל ההתבגרות.
השלבים של פיאז'ה כוללים:
שלב סנסורי-מוטורי (0–2)
שלב קדם-אופרציונלי (2–7)
שלב אופרציות מוחשיות (7–11)
שלב אופרציות פורמליות (11+)
בנוסף, כמה מהדוגמאות הבולטות ביותר לתהליכים קוגניטיביים כוללות:
- זיהוי
- קשב
- זיכרון
- פתרון בעיות
- תפיסה
באמצעות חקר התחומים האלה נולדה מהפכה קוגניטיבית אמיתית והבנה עמוקה יותר של אופן פעולת המוח האנושי. אבל איפה אפשר ללמוד על זה לעומק?
איפה אפשר ללמוד פסיכולוגיה קוגניטיבית בישראל?
האם תיאורי התחום עוררו בכם עניין ורצון ללמוד פסיכולוגיה קוגניטיבית לעומק? בישראל קיימות לא מעט אפשרויות ללמוד את התחום, הן במסגרת תואר אקדמי והן בקורסים גמישים שמתאימים גם לאנשים עובדים.
לימודים חלקיים וגמישים
אם אתה מעדיף ללמוד בקצב שלך, ניתן למצוא קורסים אונליין בפסיכולוגיה קוגניטיבית באתרים כמו Udemy או קמפוסים ישראליים (למשל דרך קמפוס IL). אפשרות נוספת היא ללמוד באופן פרטני עם מורים מומחים לפסיכולוגיה, בין אם לשיעורים ממוקדים או כהכנה ללימודים מתקדמים.
המוח האנושי מסוגל לעבד בממוצע כ־11 מיליון פריטי מידע בשנייה — אבל רק כ־40 מהם מגיעים למודעות. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית חוקרת בדיוק איך ומדוע מתבצע הסינון הזה.
לימודים אקדמיים בישראל
הדרך המרכזית ללמוד פסיכולוגיה קוגניטיבית בישראל היא דרך אוניברסיטאות ומכללות המציעות תואר ראשון בפסיכולוגיה. הנה כמה מוסדות מומלצים שבהם נלמדים קורסים נרחבים בתחום:
האוניברסיטה העברית בירושלים
מציעה תואר ראשון בפסיכולוגיה עם קורסים מתקדמים בזיכרון, תפיסה, קבלת החלטות ומדעי המוח הקוגניטיביים. האוניברסיטה מציעה גם תוכנית ללימודי קרימינולוגיה וגם תכניות המשך לתואר שני ודוקטורט בתחום.
אוניברסיטת תל אביב
מציעה תכנית פסיכולוגיה מקיפה עם התמחות במדעי המוח הקוגניטיביים. שמה דגש על מחקר יישומי, מעבדות מתקדמות וחשיפה לשיטות מחקר עדכניות.
אוניברסיטת חיפה
מתמחה בחקר המוח והקוגניציה. כוללת מסלול תואר שני במדעי המוח הקוגניטיביים (בשיתוף עם הטכניון).
בנוסף, לתואר הראשון יש בסיס חזק בנושאים קוגניטיביים כמו שפה, חשיבה וזיכרון.
המרכז הבינתחומי (Reichman University)
מוסד פרטי המציע תואר ראשון בפסיכולוגיה באנגלית, עם קורסים בפסיכולוגיה קוגניטיבית והתנהגותית. מתאים במיוחד למי שמעוניין בסביבה בינלאומית. רוב מוסדות הלימוד דורשים ציונים גבוהים בפסיכומטרי ובבגרויות, במיוחד במתמטיקה, אנגלית ומדעים. כדאי לבדוק את תנאי הקבלה המפורטים באתרי האוניברסיטאות.
אגב, גם בתכניות פסיכולוגיה כלליות באקדמיה הישראלית נלמדים נושאים חשובים כמו מה זה קוגניטיבי, תפיסה, זיכרון, פתרון בעיות וקבלת החלטות, כך שתוכלו להיחשף לעקרונות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית גם אם אינכם לומדים במסלול התמחות ייעודי.
מהם הספרים הטובים ביותר ללמידת פסיכולוגיה קוגניטיבית?
גם אם אתם לומדים תואר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מומלץ לשלב בלמידה חומרים נוספים כמו כרטיסיות, סרטונים, וכמובן, ספרי עיון איכותיים. אבל בעידן המידע קשה לדעת מה באמת שווה קריאה. זאת הסיבה שריכזנו עבורכם רשימה של הספרים המומלצים ביותר להעמקת ההבנה בפסיכולוגיה קוגניטיבית:
- Cognitive Psychology / מאת מארק ט' קין (Mark T. Keane): ספר לימוד מצוין עם ביקורות מהללות. מציג את עקרונות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בצורה נגישה וברורה שמתאימה לכל קורא.
- Blink / מלקולם גלדוול: ספר עיון שמנתח כיצד אנשים מקבלים החלטות מהירות ולא מודעות שמשפיעות על חיי היומיום. קריאה מעוררת מחשבה שתגרום לכם לבחון כל החלטה שקיבלתם אי פעם.
- Mistakes Were Made (But Not by Me) / קרול טבריס ואליוט ארונסון: ספר שמחבר בין פסיכולוגיה חברתית לפסיכולוגיה קוגניטיבית. עוסק בקוגניציה מוטעית ובדיסוננס קוגניטיבי דרך תיאוריות ואירועים אמיתיים.
אנחנו חיים וחווים הרבה מאוד רגעים, אבל רובם אינם נשמרים. הם אובדים לנצח. הזיכרון שלנו אוסף קטעים מסוימים ממה שקרה לנו ומעבד אותם לסיפור.
הפסיכולוג האמריקאי-ישראלי זוכה פרס הנובל דניאל כהנמן
אם יש ספר שנחשב ליצירה של ממש ומקור ידע מהימן וחשוב בנושא פסיכולוגיה קוגניטיבית, הרי שמדובר בספרו של הפסיכולוג הנודע דניאל כהנמן, אחד הקולות החשובים בתחום. מה הקשר בין טעויות שאנחנו עושים בקנייה בסופר לבין תפקוד קוגניטיבי? הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
לחשוב, מהר ולאט הוא לא רק ספר על פסיכולוגיה קוגניטיבית, זהו מסע מרתק אל תוך קבלת ההחלטות האנושית. דניאל כהנמן, פסיכולוג בעל שם עולמי וחתן פרס נובל לכלכלה, מצליח לפשט עשרות שנות מחקר לכדי טקסט בהיר, נגיש ומעורר מחשבה.
כהנמן מציג הבחנה בין שני סוגי חשיבה: מערכת 1, שפועלת במהירות ובאופן אינטואיטיבי אך מועדת לטעויות, בדומה לרעיון של תורת הצבעים; ומערכת 2, שפועלת לאט ובצורה רציונלית ומודעת, אך דורשת מאמץ קוגניטיבי. כהנמן מדגים כיצד רוב ההחלטות שלנו מונעות דווקא מהמערכת המהירה, גם כשזה לא משרת אותנו.

הספר מתאים לכל מי שמתעניין בפסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית, קבלת החלטות או פשוט רוצה להבין מה זה קוגניטיבי ואיך זה משפיע על היומיום. אנשי מקצוע בתחומים כמו שיווק, ניהול, חינוך או טיפול ימצאו בו תובנות פרקטיות, וכך גם קוראים סקרנים שרוצים לשפר את החשיבה שלהם ולהבחין בהטיות הקוגניטיביות שמעצבות את תפיסת עולמם.
מבין הדברים שנלמדים מהספר: למה אנחנו בטוחים בעצמנו גם כשאנחנו טועים, כיצד קוגניציה משפיעה על שיפוט והחלטות, ומתי כדאי להפעיל את "החשיבה האיטית" כדי לבחור נכון. בסיכומו של דבר, מדובר באחד הספרים החשובים של המאה ה־21 בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, קריאה מאתגרת, אך כזו שתישאר איתכם לאורך זמן.