יש נושא אחד שיעצב את פני המאה הזו בצורה דרמטית יותר מכל נושא אחר – והוא האיום הדחוף של שינויי האקלים.
ברק אובמה
אתם אוהבים את החקלאים שלנו? אתם מעריכים את העבודה הקשה, את השעות הארוכות ואת המאמץ הפיזי העצום שהם משקיעים כדי שנוכל לקבל מזון טרי על השולחן? אם כן – אתם לא לבד.
החקלאים הם מהעובדים המוערכים ביותר בישראל וזה נכון לעולם כולו. למרות שלא תמיד הם מקבלים את ההכרה הראויה, הם הגיבורים השקטים של חיי היומיום שלנו.
הממשלות חייבות להמשיך לתמוך בחקלאים, כדי שיוכלו לספק לנו פירות וירקות טריים, מזינים ובמחיר הוגן.
נכון, חקלאים מתמודדים תמיד עם לא מעט אתגרים כדי לשמור על השדות, המטעים והיבולים שלהם. אבל בשנים האחרונות נוספה סכנה הולכת וגדלה שמאיימת על כל התחום – ההתחממות הגלובלית.
ולכן, במאמר הזה נדון כיצד שינויי האקלים השפיעו על החקלאות בעשורים האחרונים, וכיצד הם צפויים להמשיך ולהוות בעיה קריטית – אם לא נעצור את ההתחממות בזמן.
האם שינוי האקלים משפיע על החקלאות?
התשובה הקצרה היא ששינויי האקלים וההתחממות הגלובלית פוגעים ישירות בחקלאות ובחקלאים.
מדענים ואנשי סביבה מצאו שיבולים כבר לא צומחים כפי שצמחו בעבר, ושיש שינויים ניכרים באופן שבו פירות וירקות גדלים ברחבי העולם – וגם כאן בישראל.
האתגרים העומדים בפני החקלאים הולכים וגדלים: התמודדות עם בצורות, גלי חום, הצפות ושאר אסונות טבע – כל אלה מקשים לשמור על יציבות בייצור המזון.
מכיוון שמחירי הפירות והירקות הטריים נקבעים על פי היצע וביקוש, אין זה מפתיע שכאשר שינויי האקלים פוגעים בחקלאות – גם המחירים עולים בהתאם.
כבר היום יש לא מעט גידולים שנפגעים ישירות מהתחממות כדור הארץ, למשל:
- חיטה – רגישות גבוהה לגלי חום ולבצורת, הפוגעים בכמות ובאיכות היבול.
- אורז – צורך בשפע מים, ולכן ירידה בזמינות מים מתוקים פוגעת משמעותית בגידול.
- תירס – תנודות קיצוניות בטמפרטורה ובמשקעים גורמות לירידה בתפוקה.
- חומוס – צמח רגיש לחום קיצוני, מה שמוביל לירידה באחוזי הנביטה וביבול.
- שקדים – זקוקים לפריחה יציבה ולעונת חורף קרירה יחסית; שינויי האקלים מקשים על כך.
- קפה – אחד הגידולים הפגיעים ביותר; אפילו עלייה קלה בטמפרטורה משפיעה על איכות הפולים.
- ענבים ליין – שינויי אקלים משפיעים על רמות הסוכר והחומציות בענבים, ולכן גם על איכות היין.
- אפרסקים – זקוקים לתקופת קור מוגדרת כדי להבשיל כראוי; התחממות מקצרת או מבטלת שלב זה.
- דגים מסוימים (כמו סרדינים) – התחממות המים וירידת רמות החמצן בים גורמות לירידה בכמויותיהם ולהעתקת אזורי המחייה שלהם.
חלק מהמזונות הללו הם מצרכים בסיסיים בתזונה העולמית וגם הישראלית – חיטה, אורז, חומוס ותירס נמצאים כמעט בכל בית. לכן ממשלות וחקלאים חייבים למצוא פתרונות במהירות, לפני שלא יהיה ניתן עוד לגדל גידולים חיוניים אלה.
הממשלות, ובפרט בישראל, חייבות להמשיך ולתמוך בחקלאים, כדי שיוכלו לספק לנו פירות וירקות טריים, בריאים ובמחיר הוגן.
אמנם החקלאים מתמודדים תמיד עם שורה של אתגרים, אבל בשנים האחרונות נוספה להם גם סכנה הולכת וגוברת: שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית.
לכן, במאמר הזה נבחן כיצד שינויי האקלים השפיעו על החקלאות בעשורים האחרונים – ואיך הם צפויים להמשיך להוות איום ממשי אם לא נעצור את ההתחממות.
איך חקלאות תלויה באקלים?
מי שלא מגדל צמחים בעצמו או שלא מכיר מקרוב את תהליך גידול הירקות והפירות, עשוי לתהות – למה בעצם החקלאות כל כך תלויה באקלים?
האמת פשוטה: חקלאות מצליחה מתאפשרת רק כשיש אקלים יציב ובריא. זה היה מובן מאליו בעבר – אבל כיום ההתחממות הגלובלית משבשת את התנאים שהחקלאים נשענים עליהם.
נכון, הטכנולוגיה המודרנית הפכה את החקלאות ליעילה ומתקדמת יותר, עם מערכות השקיה חכמות, דישון ממוקד ושיטות חדשות של גידול. אבל גם עם כל הקדמה, החקלאים עדיין תלויים באקלים כדי שהיבולים יגדלו.
איך זה תלוי? כך:
- זריעה, הבשלה וקטיף של פירות וירקות מתבססים על מחזורי עונות יציבים.
- לתעשיית הבשר - בעלי חיים זקוקים לאיזון מדויק של מזון, מים, חום ולחות כדי לגדול ולספק תוצרת.
- אקלים יציב מאפשר לחקלאים לחזות אילו מזיקים ומחלות צפויים להופיע, ולדעת כמה משאבים להשקיע בחומרי הדברה.
- גם אחרי הקטיף – מזג האוויר משפיע על אחסון ושינוע, עד שהמזון מגיע לצרכן.
כיוון שהאקלים עדין ומערכות הטבע קשורות זו בזו, אין פלא שכאשר שינויי האקלים מחריפים – אנחנו נתקלים בירקות ופירות באיכות ירודה, בעיות באספקה ועליות מחירים.
תעשיית הבשר במשבר האקלים
לא רק הגידולים הצמחיים נמצאים בסכנה – גם תעשיית הבשר מושפעת באופן דרמטי ממשבר האקלים. בעלי חיים רגישים מאוד לשינויים בטמפרטורה, בלחות ובזמינות המים. גלי חום קיצוניים גורמים לעייפות, ירידה בפריון ואף תמותה בלולים ובמשקי בקר, כפי שכבר דווח לא פעם גם בישראל. מעבר לכך, משבר המים פוגע ישירות ביכולת לגדל מספוא ותבואות המיועדים להאכלת בעלי החיים, מה שמעלה את עלויות הייצור ומצמצם את ההיצע.
בנוסף, עליית הטמפרטורות מגדילה את החשיפה של בעלי החיים למחלות חדשות ולמזיקים שלא פגעו בהם בעבר. תופעות אלו מחייבות שימוש מוגבר בתרופות ובחיסונים, מה שמכביד על החקלאים ומייקר את תהליך הייצור כולו. גם שרשראות האספקה נפגעות: הצורך בקירור מתמשך ובהובלה בתנאים קפדניים הופך יקר ומאתגר יותר בתנאי אקלים קיצוניים.
לכן, משבר האקלים איננו רק עניין של חיטה או אורז – הוא מאיים גם על היכולת לספק בשר, חלב וביצים באופן יציב ובר־קיימא, ובכך משפיע על כל תפריט המזון שלנו.
באילו דרכים שינויי האקלים פוגעים בחקלאות בעולם ובישראל?
החקלאות היא מרכיב בסיסי בכלכלה ובאיכות החיים של כל מדינה. בלי חקלאים שמגדלים וקוצרים יבולים – פשוט לא יהיה לנו אוכל בריא לאכול.
מכאן שחייבים להגן על החקלאות בכל מחיר. נבחן את ההשפעות המרכזיות של שינויי האקלים:
בצורות
דפוסי הגשם והמאגרי מים משתנים בכל העולם, וגם בישראל. בשנים האחרונות ראינו חקלאים שמתמודדים עם בצורות קשות שהורסות יבולים. בלי מים – האדמה מתייבשת והצמחים קמלים. גם מערכות השקיה המתקדמות ביותר לא מסוגלות להתמודד עם בצורת אם פשוט אין מספיק מים להזרים.
טמפרטורות קיצוניות
במקביל, נרשמות טמפרטורות גבוהות במיוחד. כמעט בכל שנה מדווחים על "השנה החמה ביותר שנמדדה".
בעוד שחום ולחות נחוצים לצמחים, גלי חום קיצוניים פוגעים גם ביבולים וגם בבעלי חיים. בישראל כבר ראינו נזקים ללולים ולרפתות בגלי חום. החום הקיצוני גורם למחלות, תמותה בבעלי חיים, ולפגיעה בפרי עצמו – כמו התייבשות מוקדמת או נשירת פרי. תעשיית הבשר - משבר האקלים משפיע רבות גם עליה.
אסונות טבע
גם בארץ וגם בעולם, אסונות טבע מתרחשים בתדירות ובעוצמה גוברת: שיטפונות, ברד, סופות. בישראל, לדוגמה, סופות ברד חזקות פגעו לא פעם בפרדסים ובמטעי תפוחים בצפון. בעולם, הוריקנים ששטפו נמלים ודייגים שלמים הביאו לקריסת ענפי דיג שלמים.
מזיקים ומחלות
ההתחממות מביאה גם לעלייה במזיקים, פטריות ועשבים שוטים. חקלאים בארץ מתמודדים עם מזיקים חדשים שמגיעים לאזור בגלל תנאים אקלימיים משתנים. מזיקים כאלה עלולים להשמיד יבולים שלמים אם לא נעשה שימוש בהדברה בזמן.
עליית רמות הפחמן הדו-חמצני
לכאורה, יותר CO₂ אמור לסייע לצמחים, אבל בפועל – השילוב בין טמפרטורות קיצוניות, מחסור במים ושינויים בקרקע גורם לירידה באיכות. מחקרים הראו שתכולת החלבון והחנקן בצמחים יורדת, מה שמוביל לפירות וירקות פחות מזינים.
בקיצור, שינויי האקלים לא משפיעים רק על שדות החיטה או המטעים – אלא גם על בעלי חיים, על הדיג, ועל כל שרשרת המזון.
משרד החקלאות פרסם בשנת 2024 נתונים ותחזיות לשנים 2050 ו-2080, המצביעים על מגמה מדאיגה של ירידה ביכולת הגידול שלנו בעתיד.
כל הנתונים מעידים כי זהו משבר האקלים, ואין מדובר עוד רק בשינויים. [...] לכן, עלינו, כאן בישראל, להיערך כראוי עם יעדים ברורים במטרה להבטיח את ביטחון המזון הלאומי.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות
אבל האם יש דרך להתמודד? בשנים האחרונות חקלאים בעולם וגם בישראל מפתחים שיטות חדשות כדי לשרוד את התנאים המשתנים.
איך חקלאים מסתגלים לשינויי האקלים?
אחד הדברים המרשימים ביותר אצל בני אדם וגם אצל צמחים הוא היכולת להסתגל. היכולת להתאים את עצמנו לתנאים משתנים היא מה שמאפשר לנו לשרוד. שינויי האקלים אינם תופעה חדשה, וחקלאים נאלצו ללמוד לשנות שיטות עבודה כדי להבטיח שהייצור החקלאי לא ייעצר.
חקלאים ומומחים לחקלאות בישראל מיישמים פתרונות חדשניים שנועדו לסייע בפתרון בעיות שאנו חווים בישראל משינויי האקלים, כך:
- פיתוח זנים חדשים ועמידים יותר של צמחים, המסוגלים להתמודד עם חום קיצוני או מחסור במים.
- חיפוש דרכים יצירתיות להבטחת אספקת מים – כולל השקיה חכמה, שימוש במי קולחין, ובדיקת מערכות השקיה מתקדמות.
- שימוש בדשנים חדשים, שיטות עיבוד קרקע מותאמות, ייבוש תבואה ושיטות חדשות לשיפור עמידות היבולים.
- חשיבה מחדש על התמודדות עם סכנת שריפות, במיוחד באזורים מועדים כמו יערות הכרמל או שדות קיץ בנגב, ויישום אמצעי הגנה חדשים לצמחים.
הצעדים האלה נבחנו ואושרו גם על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO), במטרה להעניק לחקלאים בכל העולם כלים להתמודדות עם האתגרים שמציבים שינויי האקלים.
החקלאים ראויים להערכה עצומה על הגמישות שלהם. הם מוכיחים פעם אחר פעם שהם מומחים בתכנון ובהתמודדות עם חוסר ודאות.
אהבתם את המאמר? השאירו דירוג.
Loading...
